0 דק' 70 דק'
רשימות מן הגנזך העירוני
ישראל
בשנת 1999 עבר אבא שלי להתגורר בדירת סטודיו עם נוף לים במלון הדירות "קולוני ביץ'" שעל טיילת בת-ים. הוא עבר לשם כדי להתנתק מהסחות הדעת שהטרידו את מנוחתו ברמת אביב, ולהתמסר לכתיבת הרומן שלו, רומן על...
רשימות מן הגנזך העירוני
יונתן רז פורטוגלי
16 דק'
הסינים
ישראל
ביום כניסת הצבא הסיני בא אחי לגור אצלנו. הוא הגיע מיד אחרי הכניעה ומסירת ירושלים בידיהם. למעשה היתה זאת רק כניעה רשמית, כי הצבא שלנו לא נלחם כלל אחרי יציאת בעלות-הברית. לא היה כל טעם להילחם,...
הסינים
אורי אורלב
15 דק'
דיונה
ישראל
פול נימורו היה יפני. הוא היה יפני לפני כל דבר אחר, אם כי היה גם דברים רבים אחרים, והוא העריך בעצמו את אותן התכונות שידע שקיבל בירושה – הדיוק, המשמעת העצמית ואתם, אולי נראה פחות לעין...
דיונה
דורית פלג
13 דק'
סרגוסה בברלין
ישראל
בועז קרא לעבר צ'יקו: "ראיתי כאלה בגולן, מחכים שיבוא אוויר חם כדי שיוכלו לעוף, להיות ציפורים". הוא היה שרוע על הספה, צופה בתכנית טלוויזיה על נדידת חיות. נשרים חגו והתרוממו מעל קניון שערפל סגלגל אטם אותו....
סרגוסה בברלין
יפתח אלוני
8 דק'
עיר הברקת
ארה"ב
רוֹרִי ידע עוד בטרם הגיע לניו יורק איזה מין חיים יהיו לו. הוא קרא על כך ברומנים שכתבו סופרים צעירים ומגניבים שגרו שם. הוא ראה את הדירה, קטנה, אבל גבוהת תקרה, חלון מאורך ומפויח ומדרגות חירום...
עיר הברקת
ג'ניפר איגן
14 דק'
בית אבות לגיבורי מלחמה, ורשה
ישראל
אני עומד מול שער הכניסה לחצר בית האבות. כבר עמדתי כאן לפני שעתיים, אבל לא נכנסתי. מצאתי לי בית קפה באחד הרחובות הסמוכים, ורק אחרי שלוש כוסות קפה, ארוחת בוקר מפוקפקת ויותר מדי סיגריות נעמדתי שוב...
בית אבות לגיבורי מלחמה, ורשה
איתמר אורלב
10 דק'
בקתת פילומלה
בריטניה
"להתראות, יקירי". "להתראות, אהובתי". אליכס מרטין ניצבה שעונה מעל השער הכפרי הקטן והביטה בדמותו המתרחקת של בעלה שהלך לאורך הדרך בכיוון הכפר. עד מהרה הוא פנה מעבר לעיקול ונעלם מן העין, אך אליכס נשארה באותה התנוחה,...
בקתת פילומלה
אגתה כריסטי
24 דק'
ריצ'רד ניקסון, אמא שלי
ישראל
הַלֵּב, אִלּוּ מְסֻגָּל לַחְשֹׁב הָיָה פּוֹסֵק מִלֶּכֶת, חָשַׁבְתִּי כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לַמּוֹעֲדוֹן הַשָּׁחוֹר הַזֶּה. אֲנָשִׁים צְמוּדִים לַקִּירוֹת, נִגְרָרִים לְמַטָּה בָּאוֹרוֹת וְחוֹזְרִים לְעֶמְדָּתָם הַקְּבוּעָה, מוּזִיקָה עֲנָקִית מַבְקִיעָה בּוּם-בּוּם-בּוּם וּמַבְרִיגָה אוֹתִי מַטָּה, מַעְלָה, אֲנִי הוֹלֶכֶת לְבָּר אָרֹךְ. אֵיפֹה אָחִי לַעֲזָאזֵל?...
ריצ'רד ניקסון, אמא שלי
תהל פרוש
4 דק'
הקוף
ישראל
זהו, קיבלתי את העונש הסופי. כך זה נראה. אני רואה ושומע: איני צריך להוכיח זאת לעצמי, ואין ספק שזה אומר משהו. מיד אתן עדות לכך שאני אכן רואה ושומע. הנה: שמעתי קול אומר באנגלית שהראש שלי...
הקוף
בועז יזרעאלי
10 דק'
פעמיים
ישראל
כשמסתכלים בדברים מן הצד החיצוני, הכל נראה כמו מין משחק הרכבה צבעוני. פסיפס של מדבקות־מחירים מכסה את המוצרים בסופרמרקט: הכי ישנות בלבן, אלה מלפני שבועיים בצהוב, החדשות באדום. על פחיות השימורים זרועות גם מדבקות ירוקות מלפני...
פעמיים
בלה שייר
13 דק'
מה שמשתקף באגם
ישראל
זאת הייתה החקירה האחרונה שניהל רב­ פקד ַפַסרוֹ אבל הוא לא ידע זאת אז, כשהשתהה במשך רגע קצר מול הדלת הסגורה, לפני שנכנס לחדר בצעד מהיר שנועד להסתיר את סערת הנפש שהיה נתון בה. כשהדלת נפתחה...
מה שמשתקף באגם
דרור משעני
12 דק'
ארוחה עם מל"ט – רשמים מעיר תחת אש
עזה
יום חמישי, 17 ביולי הפסקת האש הראשונה אני מתעורר לחדשות שישראל הכריזה על הפסקת אש של חמש שעות, שתתחיל בעשר בבוקר. גם רשות המטבע הפלסטינית הודיעה שבשעות האלה יהיו הבנקים פתוחים כדי שאנשים יוכלו לקבל משכורות...
ארוחה עם מל"ט – רשמים מעיר תחת אש
עאטף אבו סיף
17 דק'
גבריאלה (מתוך לִיבְּשֶֹן)
ישראל
אַלזו, אני משוגעת עליו ולא איכפת לי מה יגידו השכנים. שאם ירצה, אפילו אלבש חצאית עור עם שסע בשבילו. ובלי תחתונים. נו, זקנה משוגעת, זה מה שאני, חת'כת סמרטוט שעבר זמנו. אבל נשאר לי הריח שלי,...
גבריאלה (מתוך לִיבְּשֶֹן)
יוסי וקסמן
13 דק'
אור וחלל
בריטניה
האובייקט הוא עמוד רֶזִין, שלושה מטרים גובה, מטר ועשרים קוטר. הוא מבריק מספיק, כך שאם האור מאחוריך, אתה יכול לראות את ההשתקפות שלך, אבל גם שקוף מספיק, כך שאם מישהו עומד מצדו השני, אפשר לראות את...
אור וחלל
נד באומן
12 דק'
אין חדש, או מה הרג את הכלב?
ארה"ב
זה היה יום של אסונות, שיטפונות, סופות-טורנדו, רעידות אדמה, אבדני הכרה, רציחות המוניות, התפרצויות וולקאניות ועוד כהנה וכהנה, ערב-רב של פורענויות שבשיאן בלעה השמש את הארץ והכוכבים נעלמו. או במילים פשוטות, המכובד שבבני משפחת בנטלי מת...
אין חדש, או מה הרג את הכלב?
ריי ברדבורי
9 דק'
נכדו של מתנקש
הונגריה
אנחנו יושבים אל השולחן הארוך, על הבמה. שחקן גרמני, סופר בוסני בשנות החמישים לחייו, גברת גרמנייה שמנחה את הפאנל, סופרת קרואטית כבת שלושים, מתורגמנית קרואטית, היסטוריון סרבי, סופר סרבי צעיר ואנוכי. כשלושים אנשים יושבים בקהל, מאחוריהם...
נכדו של מתנקש
ג'ורג' שפירו
7 דק'
המציאות והתיעוד
עיראק
לכל פליט במרכז לקליטת פליטים יש שני סיפורים, הסיפור האמיתי והסיפור המתועד. הסיפורים המתועדים הם הסיפורים שהפליטים החדשים מספרים כדי לקבל את הזכות למקלט הומניטרי. הסיפורים האלה מועלים על הכתב במחלקת ההגירה ונשמרים בתיקים האישיים שלהם....
המציאות והתיעוד
חסן בלאסם
16 דק'
הצופים
גרמניה
בואו נראה אם היערות שוב בוערים, בואו נראה אם חום גדול מכה בנו. בואו נראה אם העשן מניס מהשיחים את החיות, שאיננו יודעים את שמן, בואו נראה אם דממה משתררת אחר כך. בואו נראה אם מתחיל...
הצופים
קתרין רֶגלָה
19 דק'
אל יפו
ישראל
הוא הניח את הפנקס על ברכו וכתב: "מעונן. ריח של בנזין ומכלי אשפה," והציץ שוב החוצה מהחלון כדי לוודא שלא שכח לציין דבר מה. האוטובוס נסוג בנשיפה מהבילה מהתחנה ופנה אל הכביש המהיר לכיוון ירושלים, והוא...
אל יפו
איימן סיכסק
7 דק'
פרנצלאואר ברג, לילה
גרמניה
הלילה, קצת אחרי אחת, שוב פגשתי בקצה הרחוב שלי את השועל. וכמו בפעם הקודמת, גם הפעם הוא נעצר, הפנה אלי את פניו, ורגע קט הצטלבו מבטינו. שני בעלי החיים האחרונים בעיר הזאת. אפילו מרחוב גְרַייפְסוַלְד הסמוך...
פרנצלאואר ברג, לילה
אנט גרשנר
17 דק'
הדלת הפתוחה
מיצרים
הדבר האחרון שגמרתי אומר לעשות לפני הנסיעה היה להיפרד מסבתי. בשעת צהרים השקפתי על הכפר הקטן ע'שׂרין ששכן בתחתיתו של הוואדי. הוא נראה לי זר ודוחה בעציו הגבוהים והערומים, או בבתים הישנים והצפופים ששכנו במרכזו ועל...
הדלת הפתוחה
עבד אל רחמן מוניף
26 דק'
דרך צלחה
ארה"ב
הסבתות – עשרות סבתות – מוצאות את עצמן בלב ים. אין להן מושג איך הגיעו לשם. שעת אחר צהריים כנראה, ובוהק השמש מאלץ אותן לכווץ את עיניהן. הן משוטטות בזהירות, עם מקלות הליכה ומדרסים, על סיפון...
דרך צלחה
רמונה אוסובל
15 דק'
זוג גרבוני משי
ארה"ב
מרת סומרז הקטנה מצאה את עצמה יום אחד במפתיע כשברשותה חמישה עשר דולרים. סכום זה נראה לה סכום גדול מאוד, והאופן שבו היה דחוס בתוך ארנק הכסף הישן והמהוה שלה, והתפיח אותו, העניק לה תחושת חשיבות...
זוג גרבוני משי
קייט שופן
5 דק'
ה-JPEG
ארה"ב
בסוף השבוע השלישי של אפריל הביטה אנה אל לוח השנה ולא הרגישה כלום כלפי כלב הרטריבר שפתח את החודש בלהט כזה. היה לו, כרגיל, גודש מיותר של שיער שהתנופף ברוח, והחיוך שלו נראה מאולץ. אנה הפכה...
ה-JPEG
רייצ'ל ב. גלזר
12 דק'

דילוג לתוכן