ספרייה | פרויקט הסיפור הקצר

גרמניה

הזעזועים מן המסילה התחזקו עכשיו ובאו במרווחי זמן לא–סדירים; בזרועות מתוחות החזקתי את עצמי בין דפנות התא הזעיר. מתוך אסלת הפלדה, המרוחה בצואה, עלו יללות ונשיפות מתכתיות, וביניהן דומה היה כי משתחרר גם איזה צחוק, שמן...

טוּרְקסִיבּ

לוטץ זיילר

13 דק'

גרמניה

מאז נעוריי היה לי הרגל, להיעלם מעת לעת ולצלול אל עולמות אחרים כדי לחדש את כוחותיי. היו מחפשים אותי אז, ורושמים אותי כעבור זמן מה כנעדר, וכששבתי והופעתי לבסוף תמיד נהניתי לשמוע את דעותיהם של מומחים...

אם המלחמה תימשך עוד שנתיים

הרמן הסה

6 דק'

גרמניה

הסיפור הבא הוא סיפור אמיתי, עד כמה שמשהו מעולם המדע יכול להיות אמיתי עבור אנשים כמונו, עד כמה שמשהו מממלכת המתים יכול להיות אמיתי עבור אנשים כמונו. הפרגוד הזה אמנם אינו מוצג לראווה במוזיאון לתורת התברואה...

מעשיית הגמדים

גיאורג קליין

4 דק'

גרמניה

בזמנו קפצנו, לידיה ואני, הכי גבוה שיכולנו ובכל הזדמנות שהייתה לנו, ידיים מעל הראש, לבושות בבגדים צבעוניים, רגליים מורמות, נעולות נעליים כבדות שהורשינו לא לחלוץ, שלפעמים השתחררו בזמן הקפיצה ונפלו ארצה. זה היה שם למטה בנמל,...

לידיה

ז'וּזָ'ה באנק

10 דק'

גרמניה

הסמל גי בּון היה עורך דין בחייו האזרחיים. כחייל בצבא צרפת הוא נפלט בחורף 1939 משירות קרבי בקו הגבול עם לוקסמבורג בגלל דלקת ריאות חמורה. כעת שירת במחלקה המשפטית של חיל ההנדסה בפריז. ב-12 ביוני, יום...

אני מפוצץ רק עם פקודה בכתב

אלכסנדר קלוגה

5 דק'

גרמניה

פרנץ ליסט נפטר ב-31 ביולי בשנת 1886, את הנסיבות המסוימות שהובילו לכך הוא לא הצליח לזכור. ואולם הוא מצא את עצמו בהכרה ובעשתונות מלאים ברחוב כלשהו והלך בנחישות – לאן? זאת הורתה לו הזמנה שהייתה טמונה...

סונטת ולדשטיין

הַרְטמוּט לַנגֶה

16 דק'

יש יבשות שמוטב שלא היו מגלים אותן לעולם, אירופה, למשל, עם אירופה תמיד היו רק בעיות.

גרמניה

פעם הייתי יוצא לעתים קרובות עם חבר. עם שני חברים. היינו ארבעה, חמישה או שישה. היו לי אחים, אחיות, טרנטולה. הורים: כן, גם. חוץ מזה היה גם הדוד שלי, ניקולאי, והשכן הזה בכפפות צמר. צחקנו, לפעמים...

יש יבשות שמוטב שלא היו מגלים אותן לעולם, אירופה, למשל, עם אירופה תמיד היו רק בעיות.

מישל דקר

8 דק'

גרמניה

מיכאל מעולם לא שמע על האישה לפני כן. העוזרת סיפרה לו עליה: אין אבא, ככה אומרת המאנדי הזאת. היא גרה בכפר לידנו, בו'. העוזרת צחקה, מיכאל נאנח. כאילו לא די בכך שבימי א' הכנסייה ריקה כמעט,...

בני האלוהים

פטר שטאם

19 דק'

גרמניה

אצלי, בדירה שלי, באותם שלושה חדרים מסודרים ונאים שהם קנייני שלי ושלי בלבד, חי ילד קטן וממרר לי את החיים. אני לא מצליחה להיפטר ממנו, עד כדי כך נקשרנו כבר. אבל ברצון הייתי תופסת אותו, את...

הילד

אנטוניה באום

14 דק'

גרמניה

*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבת ביניים* "אני לא רוצה יותר לדעת שום דבר," אמר האיש שלא רצה יותר לדעת שום דבר. האיש שלא רצה יותר לדעת שום דבר אמר:...

האיש שלא רצה יותר לדעת שום דבר

פטר ביכסל

5 דק'

גרמניה

מה אפשר לחשוב קצת אחרי שאומרים לו להתראות וקצת לפני שעוברים את מפתן הדלת ויוצאים מהבית: 1. מה זה התצלום הזה שתלוי כאן? 2. זאת היא בתצלום שתלוי כאן? 3. שהיא עומדת לפני גדר עץ לא...

נוכח האווזים

קֶנָה קוּזָנִיט

5 דק'

ערב ארוך מדי. על אמנות המשורר היפני יאסושי אינוּאה

גרמניה

את היכרותי עם יצירותיו של המשורר היפני יאסושי אינואה אני חב לעמיתה צעירה שביליתי איתה בחורף שעבר ערב ארוך ומייגע. באותה עת כבר חייתי בנפרד מאשתי ומבני כמה חודשים, שכרתי חדר בבית מלון על רכס טאונוס....

ערב ארוך מדי. על אמנות המשורר היפני יאסושי אינוּאה

פוֹלקֶר צסטְרוֹפ

11 דק'

גרמניה

אני עצמי לא חוויתי כלום – מה שדרך אגב לא מפריע לי בכלל; אני לא טיפש מספיק לקנא באנשי מסעות, קראתי די והותר אצל זַיידְליץ ואצל בְּרֵם הגדול בשביל שאקנא. ומה זה כבר ניו יורק? עיר...

המתופף של הצאר

ארנו שמידט

5 דק'

גרמניה

למה אנחנו לא הולכים למיקֶה, לרוברט או לקְנוֹזִי? כי החבר׳ה אומרים שלמיקה, לרוברט ולקנוזי אין זמן היום, ואין ברירה, אנחנו מוכרחים שוב לעלות אליו, מוכרחים שוב להיכנס למאורה המעופשת של ואטאן בקומה העשירית, שיש בה ריח...

למה אנחנו שוב הולכים לוואטאן?

אנדריאס שטיכמן

7 דק'

גרמניה

התאריך: 19 באוגוסט לכבוד: שירות לקוחות מאת: הֵנינְג הנדון: המיקרוגל שלכם מכובדיי, אני פונה אליכם בעניין שעשוי להיראות שגרתי, ובמבט ראשון כמעט שולי, והאמת היא שאני האחרון שיזדעק בגלל סופגניית "קריספי קרים דונאט" קפואה בטעם...

המיקרוגל שלכם

פיליפ שנטלר

20 דק'

גרמניה

להאנה "מאוחר יותר בלילה ראה, למרבה הפלא, תצלום של עצמו כמו שהיה לפני שהיא הגיעה. הוא חשב: יש לה הכוח להעיר את המתים." – טניה בּליקסֶן, "סערות". שדה תעופה, היום, לילה במזרח כל יום שונה, כך כתוב בספרים...

הגנבים היפים

מרטין קלוגר

15 דק'

גרמניה

הגיע יום רביעי, זמן לאמבט החלב שלי. אבל הנוזל הלבן באריזות הזוויתיות, הלבנות – שנשאב מעטינים בחוות, שנבזז מפרות שעיכלו אותו מעשבים סחופי רוח לטובת עגלים, שנבחש והובל מכנית למחלבות, שהוסע למרכולים במשאיות – לא הספיק...

פְּני חלב

יאן סנלה

6 דק'

גרמניה

המרפאה הפסיכיאטרית לאשפוז יום על שם יוחנן הקדוש משתרעת על שטח נרחב. המטופלים מגיעים חמישה ימים בשבוע, משבע בבוקר ועד שש בערב, אל המוסד הזה בבוואריה תחתית, היהלום שבכתר בתחום מרפאות בריאות הנפש. כבר שלושה שבועות...

זה אני

קריסטינה שילקה

9 דק'

גרמניה

…וּמָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים מִיָּגוֹן… המילים הראשונות של הבוקר, המשפט המסומן בספר עם הסימניות, מתנה ממארי, והשמש עולה מעל הערמונים בטיילת המזרקה, שם אין עדיין איש, אין כלב, רק עקעק שמנתר על שביל החול לפני הצל הארוך...

גת שמנים

ראלף רותמן

9 דק'

גרמניה

פריץ הכיר את "הִילדה הזאת" במסעדה בשם "גן עדן עכשיו", צירוף מקרים מוחלט. הוא מעולם לא הלך למסעדות כאלה. הוא הסתובב כבר הרבה שנים בין שלושה־ארבעה פאבים ובתי קפה, כמה מסעדות גרמניות שמרניות, הקנטינה בעבודה והאספרסו...

עצלות

אווה מֶנָסֶה

13 דק'

גרמניה

1. דחפת לי ליד את טבעת החותם של הסבא הנאצי שלך וביקשת שאזרוק אותה לים. או לכל מקור מים אחר. כי אתה לא מסוגל. אז אמרתי: אני לא מוכנה, הרי הוא לא הקרוב הדפוק שלי, גם...

דגנו זיקוקים

קארן קוהלר

9 דק'

האשליה הגדולה באולם הקהילתי הסמוך לנגריית ״קְלינגֶנרַייטֶר עבודות עץ, יבוא-יצוא״

גרמניה

כשביקש פרדיננד קלינגנרייטר מהקהל – חברים יקרים, משפחה, ילדים חביבים – שיהיו בשקט כדי שיוכל לבצע את האשליה הגדולה שלו, היו אחדים שצחקו, הרוב פשוט המשיכו לשוחח ביניהם. הבנות של שְטָדֶלמַן חדלו לשחק תופסת בצהלות ונפנו...

האשליה הגדולה באולם הקהילתי הסמוך לנגריית ״קְלינגֶנרַייטֶר עבודות עץ, יבוא-יצוא״

סשה סטנישיץ'

16 דק'

גרמניה

מה את עושה כאן? אומרות עיניים, עיניים קשות. והפה אומר רק: "חדר מספר 12 נמצא בקומה למעלה." ואז הפקידה הנוקשה של בית המלון צריכה ללכת. רק הבדידות ישנה כאן הלילה. ושום אורח מלבדה. המזרח השומם של...

חמישים גוונים של אפור

אנה פריצקאו

8 דק'

גרמניה

בבוקר, כשהתעוררו, כבר ישב האדריכל מול המחשב. המשרד שלו היה באגף הימני של הבית, הם גרו באגף השמאלי. בחצר הפנימית דלק האור כל הלילה כולו. בקרוב הוא ייכבה, ומתישהו גם הוא יכבה את האור במשרד. עכשיו...

האדריכל

מקס בילר

10 דק'