שתי בשורות: 1. היום אני הולך לדבר עם אשתי, אחרי שנתיים שלא דיברתי איתה. 2. אשתי מתה. היא נפטרה לפני שנתיים, בנסיבות משונות. היום יום החופש שלי וה"פגישה" אמורה להתקיים רק בערב, כך שאנצל את הזמן...
להארי הארלו היו גורי קופים. ולגורי הקופים היו שתי אמהות תותבות לבחור מביניהן. לאחת היה בקבוק בלי חיבוק. לשנייה חיבוק נטול חלב. הראשונה עשויה הייתה מחוטי תיל, והאחרת מספוג עטוף בבד מגבת. לצייר הייתה פעם אהובה...
"דובי, ספר לי איך היה שם. איך היה עם האיש הזקן?". בהרת מוכת יגון. בהרת אילמת. הוא לא משתף בדבר. הלוואי והיה מספר לי על קורותיו. אני מיטיבה את החזקתי בו. הוא מונח בזרועותיי, הידיים כרוכות...
בנובמבר הרוח שינתה כיוון באחת וסתרה בפניו של אווז הבר בדרכו מסיביר לאֶסֵקְס אשר בדרום-מזרח אנגליה. החורף הגיע. האווז ניתק לרגע ממבנה הווִי של להקו והסתבך לו בענן שלא היה לו מה לחפש בגובה כזה. כששבו...
"אני רוצה להכין דגים. לך לשלמה ותגיד לו שירשום, עכשיו". וגם להביא חצי כיכר לחם לבן ושקית חלב, וזוג נעליים שקנתה וביקשה להחליף מידה, וכשהיתה חסרה – גם נורה. היתה פוקדת עליי, תמיד טרודה, ואני, ילד...
כמה שמתחשק לי בעל רומני, חשבתי לעצמי כשחזרתי הביתה הבוקר מכל מיני סידורים, שזה השם שבו אני קוראת להאכלת חתולים ולשליחת דואר. מה זה בעל רומני, אתם שואלים? אני אגיד לכם: זה בעל שבא מהעבודה אחרי...
איוון הוא צייד, בטלן. הוא גר בקצה הכפר ליד בית הקברות. בית הקברות ניצב על שיפוע ההר, איזה שיעמום: תללים עירומים יבשים, חפורי חזירים; דרוסי כבשים, שאכלו עד האדמה את העשב היבש ביניהם; מעל אחד הקברים,...
חתולתי פ', בת בלי שם, מסייעת לי בעבודת הגינה. מצבן של הפטוניות שרכשתי רק לפני כמה ימים, ערב הסגר השלישי, במשתלה ביישוב הקהילתי הסמוך, בכי רע. "אין להן בכלל עלים," היא אומרת כאילו לא ראיתי בעצמי....
הוקל לה. קראה: מעשיות דמיוניות, שובבות, צבעוניות. אחר כך הביטה מבעד לחלון. אחר כך שכבה במיטה. אחר כך קמה, ולא ידעה אם לקרוא או לבכּות. אחר כך חלמה. בחלומה היו המים חסרי מנוחה. אור נזרע בקרקעית,...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבת ביניים* כשראיתי אותו לא היה שום מקום לטעות. זהרורי השמש שהציפו את הגינה ריצדו גם על גבי גלימתו הכהה, שהפכה לסימן ההיכר שלו ובהשראתו...
היום בא סוס זה מדרך בלא כח, נשוך-זבובים, חיגר ברגל אחת וגופו כחרס הנשבר; והוא עומד לו יחידי בשכונת בית-הכנסת כחום היום בקיץ, אחוריו לבית-המדרש ופניו כלפי העגלה המלאה ספרים. עומד בכובד-ראש, מקמט מצחו, משפיל אזניו...
כשאתה שוחה לך ככה על הגב ומריח את הריחות המהפנטים (מה זה? עוף וחמיצה?) קשה לדמיין שמשהו מתכונן להגיע. אמנם צפוף, אבל אם וָלוֹדְיָה יזוז טיפה שמאלה, וליזָצְ'קה תזוז טיפה ימינה, אפשר יהיה אפילו לשוחח כמו...
א. שני חתולים במלכודת, זאקי! צווח מיקו באחד הבקרים וקרע מעל הזקן את שמיכת החורף המטולאה. זאקי דימה שעמן נפשטו אף שנותיו ועורו והוא פרוץ אל השמחה הטירופית שעלתה מן הילד. עיניו הליאות שהסכינו לאפלולית שבחדר...
רחוב הרברט סמואל בתל אביב. יום שישי חמש אחר הצהריים. עצרתי בשוליים. אין לי לאן למהר. עלים התערבלו. עננים רדפו. גלים גבוהים הגיעו לאספלט. הגשם לא פסק. הסתכלתי על הים. חשבתי, הרחוב ריק, אף אחד לא...
בקצת תעודות קדומות הם נקראו בשם "דֶלֶה קאטֶנֶה" פירוש השם של משפחת אצולה זו, באיטלקית כבגרמנית – "בית השלשלאות". (הערת המתרגם; כל ההערות הן משל המתרגם) ואילו באחרות נודעו בשם "האדונים פוֹן-קֶטֶן"; מן הצפון באו ועל...
זה היה הלילה הארוך ביותר בחורף. בקרקעית הים אספה דגה זקנה סביבה את שנים עשר אלף ילדיה ונכדיה וסיפרה להם סיפור: היה היה דג שחור קטן שחי עם אמו בנחל שנבע למרגלותיו של הר וזרם בתחתית...
בסופו של היום שבו עברתי מן העיר אל הכפר, השיב כלבי את נשמתו לבורא. איני יודע האם היה זה מקרה או שמא תוצאה של הלם מעבר. אולם בשעה אחת וחצי בלילה, אחרי ייסורי גסיסה שהופיעו בחטף...
בוקר אחד הם קמו והחתול לא היה שם. הוא לא התפרקד על הכורסה מבהיק בלובנו על האפור המהוה בסלון, לא הסתנן תחת שמיכות הילדים, וגם לא התגלה תחת המיטה הזוגית, שם נהג לחסות באפלולית, עיניו הזרחניות...
החזקתי בידי קנה-סוף ארוך וטבלתי אותו עמוק בנהר. הוא נפל ונעלם מעיני. אספתי את רגלַי ונסוגותי מעט לאחור. חשתי פחד גדול, הוא ניכר בידי הרועדות. הפחד שהנהר יבלע אותי לא הניח לי מיום ששמעתי את הסיפור...
"אולי לא אאבד את מאור עיני, אבל אהיה עיוור יותר, כי אין מי שמסתכל בי ורואה אותי". סאראמאגו סעיד פותח את הדלת שתוי. הארנב קופץ פנימה. מתחילות הבעיטות ושניהם צועקים. "מה אתה עושה פה? זה...
החוּצָן לא היה ירוק ולא היו לו אנטנות על הראש. הוא נראה כמו אדם רגיל אם כי בערך ברבע גודל. למעשה, בשפמו האפור הקצוץ ומבטו העגום היה דומה יותר מכל לצוּבֶּרי, רואה החשבון של אבא ז"ל,...
אבו מוס'טפא עצר את עגלתו לצד המדרכה, וטפח ביד גדולה וסדוקה על ראש סוסו, אחר כך פנה לחנות הקרובה, והחל לשאת על גבו שקים עמוסים בעצים להסקה, והעבירם לעגלתו. הסוס היה עצבני ללא סיבה, וכעסו התפוגג...
*"האורח של דרקולה" קוּצץ מתוך כתב היד המקורי של "דרקולה" בידי המוציא לאור שלו בגלל אורכו של הספר המקורי. הוא פורסם כסיפור קצר ב-1914, שנתיים אחרי מותו של סטוקר. כשיצאנו לנסיעה זרחה שמש בוהקת והאירה על...
השנאה שלי לאגנס היתה הגורם הישיר להופעה המשפחתית שלנו אצל אוֹפְּרָה. בטח תגידו, אוי, את לא שנאת אותה; היא פשוט היתה אחותך הגדולה. אבל היא לא אחותי הגדולה. היא נראתה מבוגרת יותר, אבל אני זאת שמבוגרת...