ספרייה | פרויקט הסיפור הקצר

ישראל

“I have not yet begun to fight!” John Paul Jones כל הדרך אל הים היא ירידה אחת גדולה, כאילו כל העולם אינו אלא גיגית ענקית שהכול נוסעים, שטים, גולשים ונסחפים אל תחתיתה. אני נוסעת לבקר את...

והים איננו מלא

עדנה שמש

11 דק'

גרמניה

בזמנו קפצנו, לידיה ואני, הכי גבוה שיכולנו ובכל הזדמנות שהייתה לנו, ידיים מעל הראש, לבושות בבגדים צבעוניים, רגליים מורמות, נעולות נעליים כבדות שהורשינו לא לחלוץ, שלפעמים השתחררו בזמן הקפיצה ונפלו ארצה. זה היה שם למטה בנמל,...

לידיה

ז'וּזָ'ה באנק

10 דק'

ישראל

החוּצָן לא היה ירוק ולא היו לו אנטנות על הראש. הוא נראה כמו אדם רגיל אם כי בערך ברבע גודל. למעשה, בשפמו האפור הקצוץ ומבטו העגום היה דומה יותר מכל לצוּבֶּרי, רואה החשבון של אבא ז"ל,...

חוצן

זאב סמילנסקי

8 דק'

ישראל

אני לא זוכרת מתי התחלתי לרשום את הפתקים הקטנים שהחבאתי אחר כך בפינות נסתרות ברחבי הדירה. זה לא היה המון זמן לפני כן, כי עדיין הייתי קטנה וברור שהייתי צריכה קודם ללמוד לכתוב. אבל אני זוכרת...

חמניות

מיכל יערה כרמי

3 דק'

שוודיה

חתולה שכבה בתעלה ליד הפנייה לסְקוּגסוֹ באחד מאותם ימי סתיו ארוכים ומוזרים כשרק שעליתי לכיתה ז' אבל בעיקר התעסקתי בניסיונות ללמוד על כישוף, אם יש כוחות נסתרים ואם כן, מהם. כשהתקרבנו עם המכונית ראיתי את החתולה...

החתולה

אנדריאה לונדגרן

24 דק'

ארה"ב

אבא שלו היה אמא שלו עכשיו, אבל עדיין היה מניאק שאין דברים כאלה. "הוא לא מרשה לי אפילו לעשות קעקוע," אמר ג'וש. "לעצמו הוא הולך וחותך את כל הזין אבל לי הוא לא מרשה אפילו לעשות...

שור

קאתי אנדרסון

11 דק'

עוף לארוחת בוקר, עוף לארוחת ערב, עוף לארוחת צהריים

ישראל

"סוניה, כמה אפשר? כמה שמלות קצרות בדוגמת אפונים את צריכה?" "סוניה, התפללת כבר?" "סוניה, איך אפשר לשמוע את הפאשיסטים האלה?" "סוניה, כבר קראת את שלום עליכם?" "סוניה, מה את אוכלת? זה לא כשר!" "סבתא, אני אוהבת...

עוף לארוחת בוקר, עוף לארוחת ערב, עוף לארוחת צהריים

טאשה קארלוקה

8 דק'

ארה"ב

השנאה שלי לאגנס היתה הגורם הישיר להופעה המשפחתית שלנו אצל אוֹפְּרָה. בטח תגידו, אוי, את לא שנאת אותה; היא פשוט היתה אחותך הגדולה. אבל היא לא אחותי הגדולה. היא נראתה מבוגרת יותר, אבל אני זאת שמבוגרת...

נְמָלוֹניָה

שארמה שילדס

15 דק'

ישראל

בלילה שלפני האשפוז האחרון שוב פקד את שחר החלום על אנשי האבן. כמו תמיד היא התעוררה ברגע שלא יכלה לשאת באימה. היא פקחה עיניים והתרוממה. לבה הלם בפראות וזיעה קרה שטפה את פניה. היא לא הספיקה...

דחפים

ניר יהודאי

26 דק'

סלובקיה

אימא אמרה: "את חייבת ללכת לבית הספר או שיסגרו לנו את אבא". היינו חמישה ילדים, ארבע בנות, בן אחד. אחותי היתה הכי גדולה, שנה אחריה אני – אבל אני הייתי חזקה יותר וגם יותר מהירה. וגם...

איך הלכתי לבית הספר

טרה פביאנובה

18 דק'

אירלנד

היא ישבה ליד החלון וצפתה בערב הפולש אל השׂדרה. ראשה היה שעון אל הווילונות ובנחיריה עלה הריח של קרֶטוֹן מאובק. עייפה היתה. מעטים עברו שם. האיש מן הבית האחרון עבר בדרכו לשוב לביתו; היא שמעה את...

אוולין

ג'יימס ג'ויס

7 דק'

ישראל

אני זוכר איך צמחו השדיים שלי. הייתי מחזיק אותם בשתי ידיים, לוחץ אותם מול הראי, מסתכל עליהם מכל כיוון אפשרי. הייתי בודק את הצבע של הפְּטמות, את ההתחלות של השֹערות. מבחוץ נהיו בהם שקעים קטנים וקמטים,...

שדיים

יואב כ"ץ

27 דק'

בריטניה

אולי יותר כמו כלא, אמרה מדלן. ברצינות, אמר מר קריימר. אם אני אברח הרי יחזירו אותי, אמרה מדלן. כן אבל, אמר מר קריימר. מר קריימר הרבה לומר "כן אבל" למדלן. שתהיה אפשרות לוויתור, אפשרות לסתירה. עכשיו...

מקלט

דיוויד קונסטנטין

12 דק'

צ'ילה

איך יכולתי לקחת לי את הדברים האלה מן הצלחות הרחוקות, בעוד ביתי שלי ודאי שבור, בעוד אמי אינה עולה על דל שפתיי אפילו. אך יכולתי לאכול שום כלום. ססאר ואייחו1 נולדתי לקול משפטי תנחומים, "יהיה בסדר",...

הצורך להיות בן

אנדריאה יפטנוביץ'

10 דק'

אירלנד

רחוב נוֹרת ריצ'מוֹנד, רחוב ללא מוצא, היה רחוב שקט, חוץ מבשעה ש"בית-הספר של האחים הנוצרים" שילח לחופשי את תלמידיו. בית ריק של שתי קומות עמד בקצהו הסתום, מופרד משכניו במגרש רבוע. שאר בתי הרחוב, יודעים שחיים...

עַרַבּי

ג'יימס ג'ויס

6 דק'

ישראל

אדון חרלמוב היה איש גדול. הוא היה איש גיבור, וכשהיה יושב אל הפוסהרמוניק שהוא מין פסנתר מנושב דוושות רגליים או מפוח מנופח רגליים, או אקורדיון זקוף כפסנתר ומנופח כנ"ל, מכשיר לא ידוע ברבים אבל בסמינר העברי...

חרלמוב

ס. יזהר

9 דק'

ישראל

בשיעור מולדת דיבר המורה לוי על הירקון, וזו היתה הסיבה שחפציבה הלכה בהפסקה הגדולה להסתגר בבית השימוש. בתחילת השיעור הודיע המורה: "היום נתחיל בנושא הירקון וכשנסיים נצא לטיול קטן ונראה את הדברים עין בעין בראש העין,"...

תיקון אמנותי

רות אלמוג

20 דק'

ישראל

כמה חודשים לפני שהשיגעון של אמא הוכרז באופן רשמי היו רמזים שמשהו חורג מהמהלך הצפוי, השגרה שלנו ספגה חבטות קטנות אבל החיים נמשכו והימים היו שווים פחות או יותר. היא פרשה על אדן החלון רצועות של...

שמישהו יסגור את השער

מירה מגן

13 דק'

גרמניה

הוריו של הוֹלגֶר כבר נשכבו לישון. ישבתי על המיטה, לבוש בפיג'מה שלי, והטעם של משחת השיניים הזרה היה לי בפה. הוֹלגֶר עמד ליד האקווריום והאכיל את דגי הגוּפּי. "אוי לא, בבקשה לא יִמִי עכשיו," אמר. הוא...

בשום מקום אחר

מתיאס ברנדט

14 דק'

ישראל

לפני שמלאו לאליקום שבע שנים מצא לו בת זוג כלבבו ונשבע בלבו לשאת אותה לאישה. היא היתה עגלגלה מכל צד, ואפילו חוטמה היה עגלגל ולא פרץ יתר על המידה מתוך פניה. יפה היתה יותר מכל אישה...

התופרת

בנימין תמוז

17 דק'

גרמניה

הפנימייה הצבאית שבסאנקט סֶוֶרין. אולם התעמלות. המחזור, בחולצות הפשתן הבהירות, ערוך בשני טורים תחת נברשות הגז הגדולות. המורה להתעמלות, קצין צעיר שפניו קשים ושחומים ועיניו לעגניות, פקד על התרגילים בהתעמלות חופשית, ועכשיו הוא מחלק את המכשירים...

שיעור התעמלות

ריינר מריה רילקה

7 דק'

מקסיקו

השועל נשך את אמא שלושה חודשים אחרי שהיא מכרה את הדירה, קנתה את האדמה הזאת והעבירה את שתינו לכאן בלי להתייעץ איתי. שטח האדמה כלל בית בסיסי, בית שימוש מאחורה, ובאר בקצה הצפוני. גדר תיל סימנה...

אמא נגד האדמה

לאיה חופרסה

7 דק'

ישראל

גילה היתה נערה חמודה, קצת עגלגלה, וכשהיתה צוחקת צחקה עד דמעות, ואילו האנזי היתה נערה חמודה ודקה וגם מחייכת דקות. שתיהן היו פורחות בלילות הריקודים, גילה רקדה עם כל מי שידע להצחיק והאנזי בכל יופיה ולמרות...

גילה

ס. יזהר

13 דק'

ספרד

הדבר הראשון שהכה בי כשנכנסתי, כלומר הרושם הראשון, היה שאני במקום חשוך וכבד ומוזר ביותר, משהו מעבר לדלתות הסגורות ולתקרות הנמוכות ולכמות האדירה של הדברים שהיו מגובבים לא רק בכניסה אלא גם במסדרון שלאורכו הובילה אותנו...

כמה מילימטרים בקושי

שרה מסה

24 דק'