ספרייה | פרויקט הסיפור הקצר

אוסטרליה

אני אומר, "היי, אבא, מה העניינים?" עיניו רושפות לעברי, רטט פתאומי עובר בגופו כשהוא נרתע מקולי, ואז הוא צונח חזרה לכיסא. עיניו ריקות: אין אור, אין התרגשות, אין היזכרות. "מי אתה?" הוא שואל, קולו מעולף. אני...

חומר גנטי

חריסטוס ציולקס

9 דק'

בריטניה

החייזר החנה את מכוניתו מעבר לכביש ובא והתיישב בחדר ההמתנה. הוא ודאי ראה שזה קרה בזווית העין, אבל היה עסוק בחישוב החשבון של אישה מבוגרת בעלת שיער מאפיר מתולתל, שלבשה בגד רציני ומושך ועוררה בו איבה...

היקום של הדברים

גוונית' ג'ונס

17 דק'

בריטניה

בערב חופשת הבנקים באוגוסט נעשה המגויס האחרון של כנופית ווֹרְמְסְלִי קוֹמוֹן למנהיגה. איש לא הופתע חוץ ממייק, אבל בגיל תשע כל דבר הפתיע את מייק. "אם לא תסתום את הפה", אמר לו מישהו פעם, "תכנס לך...

ההורסים

גרהם גרין

21 דק'

ישראל

אני חי באימת הדממה. אבל האם אני לא הדומם מכולם? מפלצות אפורות גבנוניות, עכברושיות עם עינֵי אודם מלוות את חיי. אני מאתר אותן. מזהה אותן. מריח כשהן מתקרבות. הסימנים בלתי נראים – הגעה חשאית, מבט צף,...

סיפור ישן

יפתח אלוני

1 דק'

ישראל

הארכיטקט הגיע באחד הימים לשוטט בגן שיצר בסמוך לכיכר הסמוכה לתאטרון. הוא חבש מגבעת צהובה ולבש מקטורן צהוב מאריג פשתן, שזרוּעוֹת בו משבצות בצהוב עמוק יותר, ולצווארו קשר צעיף כותנה בצהוב-חמנית ומכנסי הקורדרוי שלו היו צהובים...

ארכיטקט בכיכר

עדי שורק

5 דק'

פינלנד

מה רודף אדם ומה דוחף אותו? חשבתי כשפסעתי בהמון אל ביקורת הדרכונים. איזה דם צועני מוביל אותי? חשבתי כשראיתי את תיקי נסרק אלקטרונית ובו בערבוביה הספרים, הבגדים וכל הניירות הריקים והמלאים. איזה חיפזון לראות את כל...

רעב

רָאִיָּה סִיֵיקִינֶן

6 דק'

מקסיקו

ברגעי הערות שלו התברר לקָסְטור שוב עד כמה הוא אוהב בתי חולים. כל כך נעים היה לו שם, בתכריכי האור החובק של חדר הניתוח, שאף העז לבקש מהאחות הרדמה מקומית. אף על פי שהכאב בצדו המשיך...

גידול סיאמי

איגנאסיו פָּדִיָה

9 דק'

אורוגוואי

לה.א.ט. אין ספק שמיום ליום הוא יהיה זקן יותר, רחוק יותר מהימים שבהם היה שמו בוב, מהשֹיער הזהוב שהיה נשמט על רקותיו, מהחיוך ומהעיניים הנוצצות כשהיה נכנס חרש לחדר האורחים, ממלמל ברכה או מניע קלות...

ברוך הבא, בוב

חואן קרלוס אונטי

14 דק'

צ'כיה

החורף גוֹוע, מותיר אחריו על המדרכות ערימות שלג קפוא וקרח שחור. השמש כבר מזדחלת לפעמים מעל העיר, גולשת בשמיים זגוגיים. הווילונות כאן מוגפים תמיד, פרט לחרך צר. קרני השמש גולשות אל החדר בנקודה אחת. היא אומרת...

קצת דבש

יאכים טופול

7 דק'

פולין

החול היה בכל מקום. לא רק מתחת למיטה העלובה או בקערה, אלא גם בעיניים, בנקבוביות העור, מתחת לציפורניים ובשיער. לרגעים היה נדמה לו שכל גופו עשוי גרגרי חול, מחוברים ביניהם באורח מוזר, ובאחד הימים יתפוררו והוא...

אבולעפיה

פאבל הילה

7 דק'

צ'ילה

אל תפחדי לבכות מאחורי המצלמה, אבל תקפידי שהדמעות לא ירטיבו את ההקשר, אמרה לה הצלמת נאן בולדווין ב-1979, בחדר כלשהו בשכונה אומללה במנהטן. ב-1965, ביום ככל הימים, אמא שלה החלה לקרוא לה דודה. המצב הזה נמשך...

דעיכה

קאטו רמון

7 דק'

שוודיה

זה שלושים שנה חנות החיות שלו נמצאת באותה הכתובת. הוא ראה תֻכּונים ותֻכּים גמדיים באים והולכים. עכברים מרקדים, שרקנים, אוגרים, לטאות, מקלונים וטרנטולות. כולם עברו בחנותו בשלב כלשהו. בתקופה מסוימת בשנות השישים אף מכר גורי כלבים,...

דרך הטבע

שרה פבורן

27 דק'

מקסיקו

עבודתו של אבי, כמו רבות בעיר הזאת, היא עבודה טפילית. בתור צלם מקצועי, הוא מזמן היה מת מרעב – ואיתו כל המשפחה – אלמלא הצעתו הנדיבה של דוקטור רויאן, שחוץ משכר הוגן העניק לו גם את...

צניחת עפעפיים

גואדלופה נטל

9 דק'

ארה"ב

רק לעתים רחוקות שוכרים אנשים פשוטים כמו ג'ון וכמוני אחוזה משפחתית לימי הקיץ. וילה בסגנון קולוניאלי, נחלת אבות, הייתי אומרת בית רדוף רוחות ומרקיעה לפסגות של אושר רומנטי – אבל אי אפשר לדרוש מן הגורל יותר...

הטפט הצהוב

שרלוט פרקינס גילמן

24 דק'

רוסיה

כאשר נטרק מכסה הצוהר מעל לראשו והתעמעמו קולות האנשים שנשארו למעלה, ירד צ'ארלס דרווין בזהירות במדרגות, ביד אחת אחז במעקה שמירקו ידיים רבות, וביד השנייה לפת פמוט של נר שעווה עבה. כשירד במדרגה החורקת האחרונה, שיחרר...

מוצא המינים

ויקטור פלווין

18 דק'

מקסיקו

"רצונך בסיפור אהבותי המטורפות?" (אופנבאך, "סיפורי הופמן") מחיאות הכפיים הסוערות בקושי נגעו בה, קריאות "הבראבו!" החוזרות ונשנות של הקהל העומד מול הבמה – פרצופים שלא יכלה לזהות תחת חום הזרקורים – הגיעו לאוזניה כמלמולים עמוסים,...

מַאֶסטוֹזוֹ

חורחה ווֹלְפִּי

9 דק'

צרפת

בשיממון, הזמן נתלש מהקיום ונעשה חיצוני לנו. (אמיל צ'וראן) זו היתה התפרצות של אור. זרמים של שמש חורפית, תוקפנית, ניתכו על רצפת הלינוליאום. וחוסר התכלית של הבוהק פצע את עיני הנערות. השמים, כחולים להפליא, הזמינו...

שיממון

סילבן טסון

13 דק'

סרביה

הגיל עושה את שלו: ביתר תכיפות אני מקיץ בלילה ומשהשינה סרה מעלי, הולך אל חדר האמבטיה, מתיישב על דופן האמבט ובוהה בבבואתי הנשקפת בראי. בעבר הייתי משוטט בבית, הולך מחדר לחדר, מדליק ומכבה את הטלוויזיה, פותח...

הפיג'מה

דוד אלבחרי

6 דק'

אוסטריה

באותו 11 בספטמבר, כשיידיתי אבנים בשוטרים, לא העליתי על דעתי שיום אחד גם אני אהיה שוטר. זה היה ב-11 בספטמבר 1973. אני כבר לא זוכר איך שמעתי על ההפיכה בצ׳ילה ועל רצח הנשיא אַייֶנדֶה. מוזר, לא?...

הנאורות שלפני הנפילה

רוברט מנאסה

15 דק'

ישראל

בילי בא לבקר היא לא יכלה להסתכל עליו, אבל למה בעצם? הוא אף פעם לא הגעיל אותה ככה. נכון, לפעמים היא לא ממש נמשכה אליו, שהרי בילי (כבר הודתה לא פעם בפני חברותיה) לא היה בחור...

בִּילִי שוב מת

ארי ליברמן

8 דק'

ארה"ב

אנדֶרס הספיק להגיע לבנק רק ממש לפני הסגירה, אז ברור שהתור היה בלתי נגמר, והוא נתקע מאחורי שתי נשים שהשיחה הקולנית והטיפשית שלהן הכניסה אותו למצב רוח רצחני. בין כה אף פעם לא היה לו מצב...

כדור בראש

טוביאס וולף

7 דק'

קטלוניה

"זו מוזיקה: יצר אותה לב." (יס"ב) בארבע אחר הצהריים הזדקף הזקן במיטתו ואמר, קספר, בני, היכן אתה? סי במול, לה, רה במול, סי, דו. פתאום עלתה הפראזה בזיכרונו. האזנה לגוטפריד המנגן בקלאוויקורד תמיד עוררה בו רחמים....

חלומו של גוטפריד היינריך

ז'אומה קברה

12 דק'

ארה"ב

בפעם הראשונה הוא הלך לדוג עם דני. דייג היה פולחן ועל כן, אחרי המכה, כשמוחו התבהר, נותר טעם הלוואי המטושטש של טקס: הטלת החכה שוב ושוב בעצלתיים, רחש החוט המתגלגל לאטו, קול נקישת סליל הגלגול, הפיתיון...

איש הברק

דיוויד מינס

14 דק'

ישראל

מרירות היא מחלת זִקנה, ואני הזדקנתי מוקדם ועד גיל שלושים ושש כבר פשו גרורותיה בכל איברי גופי. שנאתי את עברי באותה מידה שיראתי את העתיד. ברוב טיפשותי בעבר לא העמקתי בשום ענף אקדמי ובלי משים גזרתי...

הילד

רווה שגיא

5 דק'