ספרייה | פרויקט הסיפור הקצר

ישראל

כשחיכיתי לאריקסון, החלטתי לזרוק את כל התרופות. ארזתי אותן בשקיות-זבל שקופות וירדתי לפחים בידיים מלאות סדיסטל, היסמנל, אסיוול, פניברין, פפורין, קודאין, וואבן, אופטלגין, (בטיפות ובכדורים) ודרלין. הכל זרקתי. שיהיה לחתולים מה לאכול, חשבתי, כשהיצורים החנפנים האלה...

רקדנית שחורה בלהקת יחיד

אסתי ג. חיים

14 דק'

ישראל

יער בּוּלוֹן בפאתי פריז, ספטמבר 1981 – קח אותי אל היער, שלומי. – אקח אותך אל היער, דויד. תחבק אותי? – אחבק אותך, אחבק. היה ערב קריר, אני זוכר, ערב אירופי כזה. והיה ריח קל של...

ארוחת הבוקר בדשא

יוסי וקסמן

3 דק'

ישראל

השם שהופיע היה ג'ייקוב. אם לא הוא, היה מופיע שם אחר. תמיד מצליח מישהו מהם לברוח החוצה מתוך רשימת השמות, להיעשות ממשי. לתבוע את תשומת הלב שלה. "כל שאר התלמידים כבר דאגו להירשם," כך השיבה למייל...

התלמיד

מעין גולדמן

8 דק'

ישראל

מבוא בשנת 1998, שתים-עשרה שנה אחרי מותו של בורחס, התפרסם לראשונה סיפור גנוז פרי עטו, 'חדר 211'. הסיפור נמסר לעיתון Página/12 על ידי מריה קוֹדאמה, אלמנתו של בורחס, והופיע בעמוד השער של Radar, המוסף השבועי לתרבות. בהקדמה...

חדר 211 / חורחה לואיס בורחס

טל ניצן

14 דק'

ישראל

איך הוא בכלל העז להראות שם את הפרצוף שלו ועוד מניח זר פרחים. התכופף לו באלגנטיות עם מדי חיל האוויר המגוהצים ודרגות האלוף משנה שלו מנצנצות כאלף שמשות. ואמא שלו, הירקנית כבדת הבשר בשמלתה הפרחונית המוכתמת,...

משלוש יוצא אחד

אלכס פז-גולדמן

25 דק'

צרפת

סיפור פילוסופי "כלום יכול אתה לדבר על מה שאינך מרגיש כלל?" שקספיר, "רומיאו ויוליה", מערכה חמישית, תמונה 3 1 היא כבר ראתה אותו, אני חושב, פעמיים: הפעם הראשונה – בנשף ריקודים אצל השר; השנייה...

תשוקה ומוסריות

גוסטב פלובר

32 דק'

ישראל

החברה שלה מתגרשת. הפנים שלה צבועות בהקפדה מוגזמת. הקו התוחם של השפתון מצויר רחוק מעט מגבול השפתיים, כהה יותר מצבען המקורי. היא לובשת שמלה בעלת צווארון גבוה, חגיגית, נואשת. הן שותות קפה. היא מזהה על פני...

החברה שלה מתגרשת

יערה שחורי

1 דק'

ישראל

הוא מסתכל על האי שלהן ממקומו על שפת הבריכה. האי נמצא בתוך אחת הבריכות. למעשה מדובר במערכת של בריכות מחוברות, כל אחת בצורת כליה ובגודל משתנה. האיים פזורים בין הבריכות, מחוברים במסדרונות ליבשה. שניים מהאיים המרוחקים...

הכישרון לאושר

מרינה גרוסלרנר

18 דק'

ישראל

הלילה הוא פרק הזמן שמקדש את אי-העשייה. רק בלילה אפשר לנסות לנחש איך זה להימסך לתוך הנצח של הלא-כלום, זה שלפני הלידה ואחרי המוות. יש מי שזוכות לכך עוד במהלך חייהן. נשים שאיש כבר לא יפקוד דוחקות...

הקבר של אריס סאן

מירי שחם

6 דק'

ישראל

הם נפגשו בבית קפה צרפתי על יד נחלת בנימין רמב"ם. עמוס הגיע לבד, בלי האופנוע וגם בלי המכונית שלו. הוא היה עטוף במעיל חום וחורפי, כזה שהגיע לו עד לברכיים, ולא במעיל הכחול עם הפסים שזכרה...

פגישה צרפתית

שרי שביט

17 דק'

אוסטריה

מישהו דפק בדלת, בעדינות רבה, אבל הרופא התעורר מייד, הדליק את האור וקם ממיטתו. אחרי מבט חטוף על אשתו, שהמשיכה לישון בשלווה, לבש חלוק ויצא לפרוזדור. הוא לא הכיר מייד את הזקנה שעמדה בפתח, מטפחת אפורה...

מותו של רווק

ארתור שניצלר

12 דק'

ארה"ב

"אני מאוהב באשתי." הוא אמר – הערה מיותרת, מפני שלא הטלתי ספק בחיבה שלו לאישה שהתחתן איתה. הלכנו במשך עשר דקות ואז הוא אמר את זה שוב. הסתכלתי עליו. הוא התחיל לדבר וסיפר לי את הסיפור...

האישה האחרת

שרווד אנדרסון

14 דק'

ישראל

גם אז, כבתקופות אחרות של להט מטאפיסי, לא ייחסו לגוף – (ומה עוד, של אשה) – משקל רב. ייתכן שמסיבה זו גם הסוורים בנמל לא שמו לבם לכך, שבאותו היום ירדה מן הסירה בנמל יפו אשה,...

מאדאם בובארי מנווה צדק

נורית זרחי

10 דק'

רוסיה

המוסיקאי סמיצ׳קוב היה בדרכו אל מעון הקיץ של הנסיך ביבולוב. אמורים היו לערוך שם אירוסים וערב עם מוסיקה וריקודים. על גבו נשא קונטרבס ענק, כשהוא מצוי בנרתיק של עור. סמיצ׳קוב הלך לאורכו של נהר, שמימיו הקרירים...

הרומן עם הקונטרבס

אנטון צ'כוב

6 דק'

תוניס

הייתי על סף סיום מחקר בנושא "תהליך המעבר הדמוקרטי בתוניסיה בצל הטרור" כאשר ראיתי במסנג'ר הודעה בזו הלשון: "אני רוצה להיות איתך בקשר באופן תרבותי. כן, תרבותי, כאילו אנחנו שותים קפה ביחד. לו רק ידעת שספל...

הערבי האחרון

מהא חסן

12 דק'

פלסטין

בשעה שחיכתה בתחנה לרכבת חטפה סרט כתום מידו של מתנחל בכיפה לבנה ובעל זקן בלונדיני, וחזרה לשבת בצל. הסרט התנפנף ברוח הקלה. הכרוז הודיע שהרכבת המגיעה מחיפה תאחר בחמש דקות, וראשה צנח לפנים בין ידיה כתפוז...

הסרט הכתום

איאד ברגותי

7 דק'

סוריה

האדיה היתה מבקרת אצלנו עם אמהּ, והיינו מכינים שיעורים ביחד, תחת הגפן בימי שמש, וליד התנור בחורף. ספריה היו קרועים תמיד – היא לא אהבה לא את הספרים ולא את בית הספר, ואני הייתי כובש את...

נהר הדבש ואגם החלב

אחמד עומר

5 דק'

מרוקו

החזקתי בידי קנה-סוף ארוך וטבלתי אותו עמוק בנהר. הוא נפל ונעלם מעיני. אספתי את רגלַי ונסוגותי מעט לאחור. חשתי פחד גדול, הוא ניכר בידי הרועדות. הפחד שהנהר יבלע אותי לא הניח לי מיום ששמעתי את הסיפור...

החיפושית

לטיפה לבסיר

7 דק'

פלסטין

"אני איש רומנטי, פראי אדם שכמוכם, ואני מעריץ את ניזאר קבאני." – במשפט האחד הזה היה כרים עונה ללעגם של האנשים ולהאשמות שטפלו עליו. מכאן שם התואר "הרומנטי" שאנשי המחנה הדביקו לשמו. בכל פעם שהייתי רואה...

כרים הרומנטי, רוחץ המתים

זיאד ח'דאש

4 דק'

רוסיה

הם נוודים. רק על פריז הם מרעיפים חודשים בנדיבות; בברלין, וינה, נפולי, מדריד, פטרבורג וערי בירה אחרות הם מקמצים בזמנם. בפריז הם מרגישים כמעט בבית; פריז עבורם היא הבירה, עיר המקלט. שאר אירופה – פרובינציה משעממת...

הוא והיא

אנטון צ'כוב

11 דק'

פלסטין

לא נשארנו זמן רב בבר. אחרי שקיבלנו את הודעת הטקסט של מלאני, הרגשתי שכל אחד מאיתנו רוצה שהאחר יסיים לשתות את המשקה שלו, ונצא מהר אל ביתו של אחד משנינו. זה ניכר מהדילוג המהיר מנושא לנושא,...

תסריט (פרק מתוך רומן)

סלים אל-ביכ

7 דק'

בריטניה

היתה זו אחת מדעותיו הכמוסות של פיטר בְּרֶנְץ', כאותן דעות הנצורות בלב כולנו, שהצלחתו הראשית בחיים סופה שתתבטא בכך שהוא מעולם לא נקט עמדה כלפי מה שקרוי יצירתו של ידידו מורגן מַאלוֹ. בעניין זה חזקה אמונתו...

עץ הדעת

הנרי ג'יימס

23 דק'

עיראק

יום שישי היום. ואולי אני טועה ויום שבת היום. איזו איוולות! למה שלא יהיה היום יום ראשון או שני?! אין זה משהו שראוי לחשוב עליו ואפילו לא להסתכל ולבדוק אותו בלוח השנה, שאינני זוכרת עוד מאיזו...

גם הוא ראה

איראדה אל-ג'בורי

5 דק'

ישראל

בלילות סערה ואופל היו הם רצים ברחובות הנרדמים ולפידים בידיהם, ואיש לא ראה את פניהם ואיש לא ידע את שמותיהם. והד הצעדים של ארבע עשרה רגליים והבהובם של שבעה לפידים החרידו את העיר הנמה. ונשיבת הרוח...

סתיו (אגדה)

לאה גולדברג

3 דק'