"היי אתה! שם למטה!" כששמע את הקול שקרא אליו הוא עמד בפתח הביתן שלו והחזיק בידו את דגלו, כרוך סביב מוט קצר. לפי פני השטח אפשר היה להניח שהוא יודע בלי כל פקפוק מנין הקול מגיע;...
זיכרונות של חיילים, מלחמת ספרד (1809) הפעמונים במגדל הכנסייה של העיירה מֶנְדָה צלצלו זה עתה חצות. ברגע זה דומה היה שקצין צרפתי צעיר שנשען על מעקה הרחבה הארוכה שגבלה בגני הטירה שקוע במחשבות עמוקות, עמוקות...
כל מי שעבר את גיל שלושים ייזכר בקלות בתמונות. השמש העומדת לשקוע, תזמורת כלי הנשיפה, פניו של הנשיא הזורחות מרוב זחיחות. הנשיא שהיה בביקור באפראזיה, מדינה לא-שקטה ומושחתת מעיקרה, שהוא רצה לקשור איתה יחסים דיפלומטיים. הפופולריות...
טרם נראתה הפתעה כהפתעתם של אנשי רוֹס דהֶ לוֹך כאשר שמעו שנורה של מרכוס הקטן עומדת לנסוע לאנגליה. היתה לה גם אחות שעבדה שם, ונורה היתה דרושה בבית. אחריה יישאר רק הזוג הזקן. שני אחיה לא...
השגתי סַפָּר אחד שמגיע מקַרטֶרוויל ועוזר לי בשבתות, אבל בשאר הזמן אני מסתדר יפה לבד. אתה יכול לראות בעצמך שכאן זה לא ניו יורק; וחוץ מזה, רוב הבחורים עובדים כל היום ואין להם זמן להיכנס פה...
רחוב נוֹרת ריצ'מוֹנד, רחוב ללא מוצא, היה רחוב שקט, חוץ מבשעה ש"בית-הספר של האחים הנוצרים" שילח לחופשי את תלמידיו. בית ריק של שתי קומות עמד בקצהו הסתום, מופרד משכניו במגרש רבוע. שאר בתי הרחוב, יודעים שחיים...
לפי האנס כריסטיאן אנדרסן נוסח חדש: נורית זרחי היה קר, קר נורא; מושלג וחשוך לגמרי, והערב היה הערב האחרון של השנה. בקור הזה ובחושך הלכה לאורך הרחוב ילדה קטנה ודלפונית, ראשה חשוף לרוח ורגליה יחפות....
1 כשהודיעה אשת השוער (היא שנהגה להיענות למצילת הכניסה), "אדון – עם גברת, אדוני," עלתה לעיני מיד, כמו שעלתה פעמים רבות בימים ההם – כשהיתה המשאלה אֵם המחשבה – חזוּת של אנשים המבקשים שאצייר את דיוקנם....
א יובל שנים קינאו הגברות של פּון-לֶוֶק במרת אוֹבֶּן על המשרתת שלה פֶליסיטֶה. בעד מאה פרנק לשנה, היתה מבשלת לה ומנקה, תופרת, מכבסת, מגהצת, ידעה לְמַתֵּג סוס, לפטם את העופות, לחבץ חמאה, ושמרה אמונים לגברתה –...
"הצייר הזה!" קרא ווֹלטֶר לַדלָאוּ בהתרגשות. סיפור זה מקורו באנקדוטה על סטיוארט, המסופרת ב'תולדות אמנות העיצוב' לדאנלַפּ – ספר מהנה ביותר לקורא המצוי, ובעל עניין עמוק, לדעתנו, לאמן. (הערת המחבר) גילברט סטיוארט (1755-1828), המוזכר בהערת המחבר,...
פיצוץ רכבות היה מדע מדוייק כאשר נעשה במחשבה תחילה, באמצעות כוח מספיק ובסיוע מכונות-ירייה שהוצבו בעמדות מתאימות. בהיעשותו בצורה מרושלת ובאי-סדר עלול היה להפוך מסוכן. הקושי, בפעם זו, נבע מכך שצוותי מכונות-הירייה שעמדו לרשותנו היו הודיים,...
רב טוראי קוֹזְ'יוֹלֶק צווח בקול שהסגיר שרק לאחרונה הוא התחלף: "היכון – להתפזר!" ומיד, כבר לא ברשמיות, טפח לְדרקון על השכם: "אחי, לך תראה מה קורה עם ארוחת הערב." דרקון מיהר בשמחה אל המבנים הסמוכים שבהם...
מהמרפסת שלי אני יכול לראות את ז'ורז' על שפת הבריכה שלו, כשלושים מטרים במורד הגבעה. מפריד בינינו סבך שיחים על קרקע אדומה סדוקה משופעת, תחומה בשתי גדרות אבנים. ז'ורז', בבגד ים ובסנדלים, מרכיב משקפי שמש משנות...
על הקיר שלי בסלון תלוי מסור, מפתחַ של בית מכיס של ענק. הוא שם הרבה זמן. "בשביל מה המסור שלך?" אנשים שואלים, ואני אומרת, "זה לא המסור שלי. אף פעם לא היה לי מסור משלי." "אבל...
זו היתה הפעם השלישית שיצאנו ללבנון, ורציתי להגיע לנקודת-הריכוז יחד עם בָּרָזָני. הגעתי למסגריה שלו ודחפתי את הדלת. גוש של אבק סתם את אפי. רחש חד חתך את האוויר: המודעה שהיתה תלויה על הדלת נקרעה. במסגריה...
אימא הסתלקה בעשרים באוגוסט אלף תשע מאות תשעים ושמונה בסביבות השעה אחת-עשרה וחמישים בלילה. בעשרים ואחד באוגוסט אלף תשע מאות תשעים ושמונה בסביבות השעה שמונה ושלושים בבוקר אבא התקשר והודיע לי את זה: ״אימא מתה הלילה...
עמדנו עם גרשום שלום לצד קברם של הוריו ושל אֶחיו בבית הקברות היהודי ברובע וַייסֶנזה שבברלין. זה היה בחודש דצמבר והיה קר. גרשום שלום ופאניה אשתו לבשו מעילים קלים, זה עתה הגיעו מירושלים. שלום היה אמור...
פריז היתה נצורה, מורעבת, נזעמת. הדרורים על הגגות התמעטו, והביבים התרוקנו מיושביהם. אנשים אכלו מכל הבא ליד בחורף 1870-1871 היתה פריז נתונה תחת מצור של הגרמנים. מר מוריסו, שען במקצועו ושוכן בית לעת מצוא, התהלך בדכדוך...
הבית התחיל להתפרק ואף על פי שכבר לא הייתי ילד, לא עשיתי דבר כדי למנוע זאת. הכלים המלוכלכים נערמו במטבח, לא היה מי שיציע את המיטה שלי והיו לי פחות ופחות חולצות בארון. אם ניצלנו ממתקפת...
נטליה הגיעה לבר מאוחר, אבל היא הביאה לנו סיפור, מה שהיה בגדר פטור בעיני כולם. הפעם אחותי לא התנצלה על האיחור, היא ידעה שהיא נהנית מהמחילה שלנו מזה שעתיים. בסופו של דבר, כולנו עיתונאים, ובבר הפינתי...
"תן-לי-את-זֶה-ה-ה! עכשיו, בבקשה ממך, בסדר? אל תתחיל לשתות שוב! קדימה – תן לי את הבקבוק. אמרתי לך שאני אשגיח עליך. נו, בחייך. אם אתה רוצה את זה כָּכָה-ה – אז מה יהיה כשאחזור הביתה. נו, בחייך...
מצאתי כבר כל כך הרבה דברים בכובע שלי, שכבר הפסקתי לספור. סנדוויצ׳ים, אוכל מקולקל, אבנים, אשפה, פעם אחת אפילו צואת כלבים. יותר זבל מאשר שטרות. אם כי מטבעות מצאתי הכי הרבה, אבל בשווי כל כך נמוך,...
ברגע ששמע את הצעקה – כי את הירייה הוא לא שמע, או ששמע ולא פירש אותה כירייה, כי כידוע, כדי לשרוד בבליל הקולות האינסופי שעולה מחצר פנימית משותפת צריך לוותר אפילו על הניסיון לפענח אותם, ולפיכך...