ברגע ששמע את הצעקה – כי את הירייה הוא לא שמע, או ששמע ולא פירש אותה כירייה, כי כידוע, כדי לשרוד בבליל הקולות האינסופי שעולה מחצר פנימית משותפת צריך לוותר אפילו על הניסיון לפענח אותם, ולפיכך...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבה עליונה* סיפורנו קרה בערבו של יום. משרת אחד חיכה מתחת לראשומון (שער העיר קיוטו, במאה ה-12 כשהיתה בירתה של יפן) להפסקת הגשם. מתחת לשער...
הבוקר הוריד התותח שלנו 120 קילו של פגזי מצרר על מוצב של מבריחים עשרה קילומטר דרומית מאיתנו. הורדנו חוליית חמושים ואז הלכנו לאכול צהריים בחדר אוכל בפאלוג'ה. לקחתי דג ושעועית לימה. אני משתדל להקפיד על אוכל...
מוקדם יותר התפוצץ צינור של מכל מים על הגג ומים התחילו לזרום. עכשיו אנחנו יושבים סביב שולחן האוכל בסלון שלי, שותים שַמפּאל ואוכלים טוסט מֶלבָּה עם חומוס. שתי מאפרות גדולות, אחת מזכוכית, השנייה מקרמיקה שחורה, מלאות...
השעות הראשונות עברו בשתיקה. אביו פשוט ישב שם ולא הוציא מילה, רק מעת לעת קינח את אפו. היה נדמה לו שהוא עושה את זה בהפגנתיות. הוא חשב שיש לזקן איזו טינה חבויה, אבל הוא לא ידע...
לקראת הנסיעה לניגריה ג'ולי קנתה תריסר זוגות של מספרי תפירה חדים. ציוד טוב מעיד על כבוד. וקניות עוזרות נגד הבהלה. היא חששה שהנשים לא יאהבו את זה שהיא מופיעה ככה ומתימרת ללמד אותן משהו. היא קנתה...
"הוא דיבר איתך?" "שתק עד צומת בילו." "ואז?" "ואז האט והראה את המרכז המסחרי המכוער שבונים שם." "טוב, כל זה הגיע לו בהפתעה, את יודעת." אבא חוזר עם תפוז ביד ומגלגל אותו על השיש, אימא תופסת,...
זה היה אחד הלילות האלה שאתונה מבשלת אותנו במיץ של עצמה, תערובת של עשן אגזוזים, פלסטיק שרוף, גז מדמיע, ייאוש. השתדלנו לאטום את כל הפתחים, האוויר הסתנן מהמזגנים וצרב בנחיריים. העיניים התערפלו, נתקפנו בהלה, אבל הכי...
השחר עלה זה מכבר. ההרים, שפסגותיהם המושלגות נבלעו בעננים, זהרו מתחת לכְחול השמים הקר כמו מבשרים שהפוגת הלילה תסתיים בקרוב ושהשלג, אשר ירד ימים רבים ללא הרף, עומד להתחדש. אור השמש היה לא יותר מאלומת קרניים...
אני אומר, "היי, אבא, מה העניינים?" עיניו רושפות לעברי, רטט פתאומי עובר בגופו כשהוא נרתע מקולי, ואז הוא צונח חזרה לכיסא. עיניו ריקות: אין אור, אין התרגשות, אין היזכרות. "מי אתה?" הוא שואל, קולו מעולף. אני...
את זה בלה אהבה, לנסוע בעיר הישֵנה הכבויה כולה, חוץ מכמה חלונות בוערים, ובחוץ החושך דק וניתן למישוש. הפעם היתה פטורה לחלוטין מאשמה, אף שהשאירה מאחור את שתי התינוקות שלה. היא ידעה שמעולם לא היתה מגיעה...
יותר לא היה אפשר להרשות לכתם להמשיך להתפשט על הקיר. שולחן־הכתיבה שלי צמוד לקיר הזה, ועיני שהביטו בו היו קרובות מדי אל הכתם. לא הצלחתי להבחין אם הלך והתרחב ממש בכל יום, אבל בסופי־שבוע, בסיכום של...
ביום כניסת הצבא הסיני בא אחי לגור אצלנו. הוא הגיע מיד אחרי הכניעה ומסירת ירושלים בידיהם. למעשה היתה זאת רק כניעה רשמית, כי הצבא שלנו לא נלחם כלל אחרי יציאת בעלות-הברית. לא היה כל טעם להילחם,...
בערב חופשת הבנקים באוגוסט נעשה המגויס האחרון של כנופית ווֹרְמְסְלִי קוֹמוֹן למנהיגה. איש לא הופתע חוץ ממייק, אבל בגיל תשע כל דבר הפתיע את מייק. "אם לא תסתום את הפה", אמר לו מישהו פעם, "תכנס לך...
אני עומד מול שער הכניסה לחצר בית האבות. כבר עמדתי כאן לפני שעתיים, אבל לא נכנסתי. מצאתי לי בית קפה באחד הרחובות הסמוכים, ורק אחרי שלוש כוסות קפה, ארוחת בוקר מפוקפקת ויותר מדי סיגריות נעמדתי שוב...
כשמסתכלים בדברים מן הצד החיצוני, הכל נראה כמו מין משחק הרכבה צבעוני. פסיפס של מדבקות־מחירים מכסה את המוצרים בסופרמרקט: הכי ישנות בלבן, אלה מלפני שבועיים בצהוב, החדשות באדום. על פחיות השימורים זרועות גם מדבקות ירוקות מלפני...
החומרים המרכיבים מחזירי חלומות יואל ינצור לעולם את היום שבו פגש לראשונה את מוריס סדובסקי. בעודו יושב בסלון שקירותיו מעוטרים להתפקע בציורי שמן ססגוניים, נראה מוריס כשגריר מעולמות אחרים: גברבר גבה קומה ונאה, חלק עור ומשומן...
היא כל-כך שמחה שהחתונה הסתיימה. המכונית הלא-מקושטת עצרה מול המלון בקצה הטיילת. הם יצאו והוא התחבק לשלום עם החבר הכי טוב שלו, שנָהג. היא שקלה אם לירוק על החבר שלו, שהציק לה כל החתונה, והחליטה שזה...
הלילה, קצת אחרי אחת, שוב פגשתי בקצה הרחוב שלי את השועל. וכמו בפעם הקודמת, גם הפעם הוא נעצר, הפנה אלי את פניו, ורגע קט הצטלבו מבטינו. שני בעלי החיים האחרונים בעיר הזאת. אפילו מרחוב גְרַייפְסוַלְד הסמוך...
מרת סומרז הקטנה מצאה את עצמה יום אחד במפתיע כשברשותה חמישה עשר דולרים. סכום זה נראה לה סכום גדול מאוד, והאופן שבו היה דחוס בתוך ארנק הכסף הישן והמהוה שלה, והתפיח אותו, העניק לה תחושת חשיבות...
מה רודף אדם ומה דוחף אותו? חשבתי כשפסעתי בהמון אל ביקורת הדרכונים. איזה דם צועני מוביל אותי? חשבתי כשראיתי את תיקי נסרק אלקטרונית ובו בערבוביה הספרים, הבגדים וכל הניירות הריקים והמלאים. איזה חיפזון לראות את כל...
השמלה שאני לובשת בתצלום הזה בשחור-לבן, שצולם כשהייתי בת שנתיים, היתה שמלה צהובה מבד פּוֹפְּלין (כותנה שמרקמה מחוספס מעט, שיוצרה לראשונה בעיירה הצרפתית אָבינְיוֹן והגיעה לאנגליה עם ההוּגוֹנוֹטים, אבל את זה לא יכולתי לדעת אז), ותפרה...
יום חמישי, 17 ביולי הפסקת האש הראשונה אני מתעורר לחדשות שישראל הכריזה על הפסקת אש של חמש שעות, שתתחיל בעשר בבוקר. גם רשות המטבע הפלסטינית הודיעה שבשעות האלה יהיו הבנקים פתוחים כדי שאנשים יוכלו לקבל משכורות...
אַלזו, אני משוגעת עליו ולא איכפת לי מה יגידו השכנים. שאם ירצה, אפילו אלבש חצאית עור עם שסע בשבילו. ובלי תחתונים. נו, זקנה משוגעת, זה מה שאני, חת'כת סמרטוט שעבר זמנו. אבל נשאר לי הריח שלי,...