כבר תקופה שאני בדוּדה לבית משפט. להזיע ממתח תחת אור פלורסנט ולהריח את הקירות העבשים. להרגיש שיש סדר לעולם ושמלאכת הצדק נעשית בידי אדם ולא רק בידי אלוהים. ובכל זאת אותו אלוהים הרים לי לווֹלה מהשמים;...
שמי אָסִר, ואני ממש לא קטן – אני בן שש! אני גדול ממַלִיכַּה, בת הדודה שלי, בשנה שלמה. לפני רגע התחבאנו מאחורי הווילון. ברור שאנחנו אוהבים להיעלם מעיני המבוגרים. מהמסתור שלנו שמענו את אמא שלי אומרת...
היא יושבת על הספה בחדר המגורים שלה ושומעת את הציפורים. הן מצייצות ומצפצפות מנגינות מגוונות כל כך וכשהיא עוצמת את עיניה, לכמה רגעים אפשר לשכוח את העיר שמסביב לדירה. הציפורים מפיקות ציוצים גבוהים וציוצים נמוכים, קצרים...
בואו נעשה אורגיה. בואו נשכור אוטובוס ענק וניסע מאילת לתל אביב הלוך ושוב שבוע רצוף נעשה קריוקי בעירום נשתה-נאכל-נקיא וחוזר חלילה, אולי יהיו סמים. בוא רק אתה ואני נלך למסעדה נאכל את כל הראמן נשתה את...
הפעם הראשונה שנולדתי הייתה בגיל שנתיים-שלוש יחד עם הזיכרון הראשון שלי; אני עומד בסלון, מביט בהורי אוכלים ארוחת ערב ואומר "אבא". הדגש היה על המילה. היא לא הייתה מכוונת לשום מקום. זה היה פשוט אימון של...
כתבו יפה כבר לפני ששנות העשרים של חייך הן המעבה, הסבך, הג׳ונגל שמעצב אותך. הן מעצבות אותך כמו שקיר מעצב אותך, כשאת מוטחת נגדו שוב ושוב: כנגד רצונך, ובאלימות. הן מותירות בך סימנים כחולים, בטח. אלה...
1 המייל האוניברסיטאי הדגיש שהטיול ללפלנד אינו מתחייב על הצפייה בזוהר הצפוני. התנאים להתכנותו לא תלויים בהם ואי אפשר לדעת מה יהיה מצב השמיים בשבוע המיועד. נועם ואני חזרנו על זה בפני המשפחות והחברים, אבל התגובות...
גרנו קרוב מאוד למגרשי ספורט גדולים. גם היום, כשאני מספרת לאנשים איפה גדלתי, רבים משיבים שהם זוכרים את השכונה מזמנים שבהם מערכת החינוך ניתבה אותם בטעות לאתלטיקה קלה. "לא באמת הייתי טוב בזה", הם אומרים, "אבל...
אם את מקבלת את ההודעה, הצעד הראשון הוא להתקשר לחברת הסלולר לנתק את הטלפון. המוקדנית בוודאי תתנגד. במקרה כזה, התעקשי. אמרי שאת לקוחה ותיקה ושההתנתקות היא חלק מהשירות המקצועי שאת דורשת לקבל מהחברה – גם אם...
עלי חטאי אני מודיע, עלי זדוני אתוודה. אשם אנוכי, אחראי אנוכי, אנוכי אנוכי. בי הנגע, בי העוון, חרפתי לא תמחה. והכל בשל מה? בשל גרגר קטן, בוטן מצופה, שבחמדנותי התגלגל לכדי קטסטרופה שאת ממדיה אין לאמוד,...
מעשה בקבוק (או: איך פגעתי בחוסנה של החברה הישראלית)
בשישה באוקטובר עברתי שוב על מערכי השיעור ליום ראשון. זה קורס מרוכז שנמשך שבועיים ודורש הכנה יתרה. הוא נועד להכשיר סטודנטיות וסטודנטים לחינוך לעסוק במתחים ובמחלוקות בחברה הישראלית בת ימינו. הנושא המרכזי משתנה משנה לשנה –...
בשביעי באוקטובר התעוררתי ב – 11 בבוקר לרעש בלתי פוסק של הודעות בפלאפון מחברים ששאלו לשלומי. התעוררתי מאוחר כי ערב לפני הייתי במסיבה וחזרתי לפנות בוקר בדאון מהאקסטה שלקחתי. נכנסתי לרשתות החברתיות כדי לבדוק מה קרה,...
גרטה נשכבה על הספה הנפתחת ובהתה בתקרת הממ"ד בעוד 'הילדים', כפי שנהגה לכנות אותם בינה לבין עצמה, השתרעו על המזרונים, שנזרקו ללא סדר על הריצפה החשופה. השכם בבוקר התראות צבע אדום עקשניות החלו לפלח את דממת...
גווייתו של גוריסטר הייתה תלויה, מדולדלת מלוח הצבעים הוורוד; ללא תמיכה, תלויה גבוה מעלינו בתא המחשב; והיא לא רעדה ברוח הצוננת, המשומנה, שנשבה לנצח מבעד למחילה המרכזית. הגווייה הייתה תלויה, ראשה מטה, קשורה אל תחתית הלוח...
בקיץ שבו התאהבתי בבינה מלאכותית התאהבתי גם בנ׳, ושני הדברים לא היו בלתי קשורים. בתחילת הקיץ מכונה שבנתה נ׳ עלתה בפיד שלי, שוב ושוב. נהגתי כמו שנהוג: בפעם הראשונה התעלמתי, בפעם השניה חיבבתי, בפעם השלישית כבר...
"הצעיף הזה מגוחך," אמרה קטיה. "חם נורא." "זה צעיף קיץ דק – הוא עשוי משי." "אתה נראה בו כמו משורר, לא כמו סופר." "הוי, כמה שלא מתחשק לי ללכת לשם." "אפשר לעזוב אחרי שתסיים לקרוא." לילה...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבת ביניים* זה סיפור על נהג אוטובוס אחד שאף-פעם לא היה מוכן לפתוח את הדלת לאנשים שאיחרו את האוטובוס. הנהג הזה לא היה מוכן לפתוח...
אבא שלך הוא זה שלימד אותך להסתכל. ולא רק שלימד הוא גם אמר מפורשות "אני מראה לך איך להסתכל", הרים את סנטרך בשתי אצבעות ואמר לך להביט תמיד לשמיים. אולי זאת הייתה עצה. אולי פקודה. אולי...
ביום ראשון בבוקר אין לך הרבה מה לעשות, או שאת הולכת ליוגה או שאת הולכת לבית קפה, או שניהם אחד אחרי השני. בשולחן לידי יושבים איזה שניים, שיואו, ההוא ככה והשני יותר גרוע. אני לא רוצה...
"לאהוב זה לרעוד," אמרה לוסיאנה. "אם כך, האדמה אוהבת אותנו יותר מדי," עניתי לה כאשר נהיו השמים אפורים ואובאליים וינקו את כל האור. הלבה הציתה את האוקיינוס. כך התחלתי למדוד את הזמן לפי הפעימות של לוסיאנה....
ירון בוהה קדימה. ברק מסתכל למטה על הנעליים שלו, נמלה עומדת לחלוף על פני הסוליה השמאלית. שירה מגרדת בראש, נראה שמצאה שם משהו, זה תחוב לה מתחת לציפורן, היא מוציאה את זה ומעיפה לרצפה. כהן מסתכל...
החום הזה אני בחיים לא אצליח להתרגל אליו, אמרתי לעדנה ואפילו לא הסתכלתי. והצל והמזגן, והריח המוכר של שארית קטורת וספרים ליוו אותי פנימה. בסוף מתרגלים, היא זרקה והתיישבה בכורסה שלה, הבלויה, אבל שתמיד חשבתי שהרבה...
דפי מצאה דירת חדר וחצי בדרום העיר. בטלפון היא הסבירה לי שזה זמני, לא רציתי להגיד לה שכולם אומרים את זה, אז רק הוצאתי איזה קול כזה שמאשר את שאמרה. אני עומד בתור בארומה, קונה לי...