כבר תקופה שאני בדוּדה לבית משפט. להזיע ממתח תחת אור פלורסנט ולהריח את הקירות העבשים. להרגיש שיש סדר לעולם ושמלאכת הצדק נעשית בידי אדם ולא רק בידי אלוהים. ובכל זאת אותו אלוהים הרים לי לווֹלה מהשמים;...
1 המייל האוניברסיטאי הדגיש שהטיול ללפלנד אינו מתחייב על הצפייה בזוהר הצפוני. התנאים להתכנותו לא תלויים בהם ואי אפשר לדעת מה יהיה מצב השמיים בשבוע המיועד. נועם ואני חזרנו על זה בפני המשפחות והחברים, אבל התגובות...
עלי חטאי אני מודיע, עלי זדוני אתוודה. אשם אנוכי, אחראי אנוכי, אנוכי אנוכי. בי הנגע, בי העוון, חרפתי לא תמחה. והכל בשל מה? בשל גרגר קטן, בוטן מצופה, שבחמדנותי התגלגל לכדי קטסטרופה שאת ממדיה אין לאמוד,...
מעשה בקבוק (או: איך פגעתי בחוסנה של החברה הישראלית)
בשישה באוקטובר עברתי שוב על מערכי השיעור ליום ראשון. זה קורס מרוכז שנמשך שבועיים ודורש הכנה יתרה. הוא נועד להכשיר סטודנטיות וסטודנטים לחינוך לעסוק במתחים ובמחלוקות בחברה הישראלית בת ימינו. הנושא המרכזי משתנה משנה לשנה –...
לפני מספר שנים קיבלתי אימייל שנשלח אלי מהמתרגם המצרי, מוחמד, שסיפר לי שבת זוגתו זכתה במלגה להגיע לברלין ושישמח להיפגש איתי. שמחתי גם אני. נזכרתי בפגישה הראשונה שלנו כשהגעתי לקהיר. זה היה בשנת 2009 עוד לפני...
*הסיפור זמין להאזנה ללא עלות במסגרת 10 סיפורים בהמלצת משרד החינוך לחטיבה עליונה* בוקר ה-27 ביוני[1] היה בהיר ומואר שמש, שרוי בחמימות הרעננה של יום באמצע הקיץ; הפרחים לבלבו בשפע והדשא היה ירוק ביותר. תושבי הכפר...
אורטל קצת יותר מנסערת. היא מקשיבה לקול הזך של סבתא שלה, הבוקע מתוך סרט דוקומנטרי שהיא עורכת כדי להציגו בברניאלה. היא מביטה בכוס התה השקופה, עם עלה ירוק של שִׁיבָּה, שסבתה מוציאה אחרי כמה דקות מהתה....
איוואן קרמאזוב האתאיסט המלומד ואחיו אליושה הנוצרי האדוק מנהלים ויכוח על אמונה, כשאיוואן מתחיל לספר לאליושה פואמה שהמציא בימיו כסטודנט. "הלוא גם כאן אי אפשר בלי הקדמה, כלומר בלי הקדמה ספרותית, טפו!" צחק איוואן. "ואיזה...
אני יושב עכשיו במונית שעומדת בטור של מכוניות לפני המחסום הצבאי הישראלי עטארה, בדרכי לשכם לפגישה עם אלמנה יפה שהכרתי בפייסבוק. אני קולט שהתזמון של הביקור בשכם להיום היה ממש לא לעניין, כי במחסום זעתרה היתה...
זקני הכפר אינם זוכרים מקרה דומה לזה שהתרחש בשבועות האחרונים. חיי השגרה נעצרו, השאלות הצטברו. השכונה התמלאה בזרים. מכוניות מכל הצבעים והסוגים נהרו לכפר, ועל גגותיהן צלחות גדולות. כולם שואלים, מה קרה? האם זו מלחמה חדשה?...
מאמא תמיד אמרה שעדיף בנות. בנות נשארות קרובות לאמא. ובן זה חתיכת נביילה. ימצא לו אישה וחת שתיים ישכח את אמא שלו. אבל זה היה מזמן. עוד באירופה. כשהייתי ילדה ומאמא עליה השלום עוד לא נשרפה...
האישה התקשטה לקראת התור שנקבע לה בשעה שלוש בצהריים אצל ד"ר זוסמן, כי כך לימדו אותה החיים: אישה צריכה להיות מקושטת. אישה מטופחת מקבלת יחס משופר. אישה יפה מקבלת טיפול טוב יותר מאישה שפניה אפרוריות, ששמלתה...
בוקר אחד אזלו המים בכל הברזים שבבית. המים אזלו בברז שבמטבח, המים אזלו בברז שמעל הכיור במקלחת ואזלו בפעמון של הדוּש. גם בברז הקטן שמתחת לדוש המים אזלו. אימי כבר קמה וגם ששת ילדיה החלו להתעורר...
ליקקתי את שפתיי היבשות. חשתי עייפות גדולה. זה היה יום לוהט, עוד מעט והשמש תהפוך אותי לבשר צלוי. מדוע כל הנשים עטופות שחורים וכל הגברים מזוקנים ולבושים גלימה אפגנית? אני מרגיש כאילו איזו מכונית השליכה אותי...
"שמעת על ההיא?" שאל אותי המוכר מ'עולם הממתקים', בחור שנראה בעצמו כמו דובון גומי אנושי. "לא שמעת? לפנות בוקר הביאו למיון מישהי, הסניטרים קוראים לה היפהפיה בתרדמת." "אני מבין," קטעתי אותו, "שביטלו את המושג חסיון רפואי."...
אין תשובה. זה בסדר. אבל גם אם זה לא היה בסדר, מה אני יכול לעשות? ריימונד קרבר, "מאין אני מתקשר", מתוך "דבר קטן וטוב", מאנגלית משה רון, הוצאת כתר יניב, בן הזוג של נעמה, מדבר....
ד"ר עוז בן אהרון מת בדיוק שמונה שנים אחרי שהרופא שטיפל בו, פרופ' גוטמן, עדכנו כי הוא נידון למוות וכי נותרו לו עד שמונה שנות חיים. בן 50 בקירוב היה הד"ר כשפגש בפרופ' במחלקה שלו בבית...
למנוצ'הר מחמדי האישה המתה אמרה: "תעטפי אותי, אני מתחננת." ואז הצביעה על תכריכי הבד, על שלושת החוטים הדקים הארוכים, ועל חבילת הצמר גפן. הסניטרית, שישבה על כיסא ליד מיטתה וסרגה, אמרה בלי להביט בה: "נשארו לי...
עשרים ואחד לשמיני תשעים וחמש, קו 26, ארבעה. עשרים וחמישי לשני תשעים ושש, קו 18, עשרים ושישה. שלישי לשלישי תשעים ושש, קו 18, תשעה עשר. זה קל: שלוש, שלוש, שמונה עשרה, תשע עשרה. צריך רק לזכור...
מאת אלן ג'יי סקוט. תרגום: יוסף הרמתי. הוצאת כרכום בצבא קוראים לי שוּטבֵּרְד, זה השם שלי עוד מהטירונות, בגלל הגמגום והמלחמה וכל זה. בחיים האמיתיים, לפני שהתגייסתי, אני מאלבוקרקי ניו-מקסיקו, קראו לי אלן ג'יי שוּבֵּרט. אלן...
ילדים ואישה מבוגרת אחת. הגבים והכתפיים והידיים היו עמוסים תרמילים ותיקים, את ידה ואת כתפה האחת של האישה משכה מטה צידנית כחולה, ומבית שחיו של אחד הילדים הזדקרה באלכסון שמשייה אדומה. בחצי הדרך, באמצע אי־הנוחות הזאת,...
זה לקח הרבה זמן, אצל שוטר הגבולות. שילה נסוגה צעד אחד לאחור. היא השפילה את העיניים. בגברים בכלל מוטב לא להביט ישר ובטח שלא בשוטרי הגבולות, ובמקום הסתכלה במדים שלבש, שגם מבעד למחיצת הזכוכית אפשר לראות...
את יחסי האהבה–דחייה למדתי משריקי. כל פעם שהציבו אותנו יחד במחסום מול הקסבה בחברון עבר בי, בו זמנית, גל מהיר של התרגשות ואז גל מהיר של בהלה. כשעמדנו שם, בזמן שפנסים הציתו חולדות שזינקו באוויר ופירות...
לו יש את השטח שלו ולי את שלי. בהפסקות אנחנו אוכלים ביחד, צוחקים. אני מביא את השתייה והוא מכין את האוכל. בהתחלה הוא היה מכין הכול חריף, בכוונה לפגוע בי. לא נתתי לו לנצח. אחרי כמה...