ספרייה | פרויקט הסיפור הקצר

ישראל

גילה היתה נערה חמודה, קצת עגלגלה, וכשהיתה צוחקת צחקה עד דמעות, ואילו האנזי היתה נערה חמודה ודקה וגם מחייכת דקות. שתיהן היו פורחות בלילות הריקודים, גילה רקדה עם כל מי שידע להצחיק והאנזי בכל יופיה ולמרות...

גילה

ס. יזהר

13 דק'

ישראל

יותר לא היה אפשר להרשות לכתם להמשיך להתפשט על הקיר. שולחן־הכתיבה שלי צמוד לקיר הזה, ועיני שהביטו בו היו קרובות מדי אל הכתם. לא הצלחתי להבחין אם הלך והתרחב ממש בכל יום, אבל בסופי־שבוע, בסיכום של...

קְסַנְטִינִי, הילד האחרון של המאה

סמי ברדוגו

20 דק'

ישראל

הארכיטקט הגיע באחד הימים לשוטט בגן שיצר בסמוך לכיכר הסמוכה לתאטרון. הוא חבש מגבעת צהובה ולבש מקטורן צהוב מאריג פשתן, שזרוּעוֹת בו משבצות בצהוב עמוק יותר, ולצווארו קשר צעיף כותנה בצהוב-חמנית ומכנסי הקורדרוי שלו היו צהובים...

ארכיטקט בכיכר

עדי שורק

5 דק'

ישראל

ביום כניסת הצבא הסיני בא אחי לגור אצלנו. הוא הגיע מיד אחרי הכניעה ומסירת ירושלים בידיהם. למעשה היתה זאת רק כניעה רשמית, כי הצבא שלנו לא נלחם כלל אחרי יציאת בעלות-הברית. לא היה כל טעם להילחם,...

הסינים

אורי אורלב

15 דק'

ישראל

בועז קרא לעבר צ'יקו: "ראיתי כאלה בגולן, מחכים שיבוא אוויר חם כדי שיוכלו לעוף, להיות ציפורים". הוא היה שרוע על הספה, צופה בתכנית טלוויזיה על נדידת חיות. נשרים חגו והתרוממו מעל קניון שערפל סגלגל אטם אותו....

סרגוסה בברלין

יפתח אלוני

8 דק'

ישראל

בשנת 1999 עבר אבא שלי להתגורר בדירת סטודיו עם נוף לים במלון הדירות "קולוני ביץ'" שעל טיילת בת-ים. הוא עבר לשם כדי להתנתק מהסחות הדעת שהטרידו את מנוחתו ברמת אביב, ולהתמסר לכתיבת הרומן שלו, רומן על...

רשימות מן הגנזך העירוני

יונתן רז פורטוגלי

16 דק'

ישראל

פול נימורו היה יפני. הוא היה יפני לפני כל דבר אחר, אם כי היה גם דברים רבים אחרים, והוא העריך בעצמו את אותן התכונות שידע שקיבל בירושה – הדיוק, המשמעת העצמית ואתם, אולי נראה פחות לעין...

דיונה

דורית פלג

13 דק'

ישראל

אני עומד מול שער הכניסה לחצר בית האבות. כבר עמדתי כאן לפני שעתיים, אבל לא נכנסתי. מצאתי לי בית קפה באחד הרחובות הסמוכים, ורק אחרי שלוש כוסות קפה, ארוחת בוקר מפוקפקת ויותר מדי סיגריות נעמדתי שוב...

בית אבות לגיבורי מלחמה, ורשה

איתמר אורלב

10 דק'

ישראל

הַלֵּב, אִלּוּ מְסֻגָּל לַחְשֹׁב הָיָה פּוֹסֵק מִלֶּכֶת, חָשַׁבְתִּי כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לַמּוֹעֲדוֹן הַשָּׁחוֹר הַזֶּה. אֲנָשִׁים צְמוּדִים לַקִּירוֹת, נִגְרָרִים לְמַטָּה בָּאוֹרוֹת וְחוֹזְרִים לְעֶמְדָּתָם הַקְּבוּעָה, מוּזִיקָה עֲנָקִית מַבְקִיעָה בּוּם-בּוּם-בּוּם וּמַבְרִיגָה אוֹתִי מַטָּה, מַעְלָה, אֲנִי הוֹלֶכֶת לְבָּר אָרֹךְ. אֵיפֹה אָחִי לַעֲזָאזֵל?...

ריצ'רד ניקסון, אמא שלי

תהל פרוש

4 דק'

ישראל

כשמסתכלים בדברים מן הצד החיצוני, הכל נראה כמו מין משחק הרכבה צבעוני. פסיפס של מדבקות־מחירים מכסה את המוצרים בסופרמרקט: הכי ישנות בלבן, אלה מלפני שבועיים בצהוב, החדשות באדום. על פחיות השימורים זרועות גם מדבקות ירוקות מלפני...

פעמיים

בלה שייר

13 דק'

ישראל

זאת הייתה החקירה האחרונה שניהל רב פקד ַפַסרוֹ אבל הוא לא ידע זאת אז, כשהשתהה במשך רגע קצר מול הדלת הסגורה, לפני שנכנס לחדר בצעד מהיר שנועד להסתיר את סערת הנפש שהיה נתון בה. כשהדלת נפתחה...

מה שמשתקף באגם

דרור משעני

12 דק'

ישראל

אני חי באימת הדממה. אבל האם אני לא הדומם מכולם? מפלצות אפורות גבנוניות, עכברושיות עם עינֵי אודם מלוות את חיי. אני מאתר אותן. מזהה אותן. מריח כשהן מתקרבות. הסימנים בלתי נראים – הגעה חשאית, מבט צף,...

סיפור ישן

יפתח אלוני

1 דק'

ישראל

החומרים המרכיבים מחזירי חלומות יואל ינצור לעולם את היום שבו פגש לראשונה את מוריס סדובסקי. בעודו יושב בסלון שקירותיו מעוטרים להתפקע בציורי שמן ססגוניים, נראה מוריס כשגריר מעולמות אחרים: גברבר גבה קומה ונאה, חלק עור ומשומן...

בית הכרם. ירושלים, 1985

ניר ברעם

21 דק'

ישראל

היא כל-כך שמחה שהחתונה הסתיימה. המכונית הלא-מקושטת עצרה מול המלון בקצה הטיילת. הם יצאו והוא התחבק לשלום עם החבר הכי טוב שלו, שנָהג. היא שקלה אם לירוק על החבר שלו, שהציק לה כל החתונה, והחליטה שזה...

דבש

ליאת אלקיים

12 דק'

ישראל

את זה בלה אהבה, לנסוע בעיר הישֵנה הכבויה כולה, חוץ מכמה חלונות בוערים, ובחוץ החושך דק וניתן למישוש. הפעם היתה פטורה לחלוטין מאשמה, אף שהשאירה מאחור את שתי התינוקות שלה. היא ידעה שמעולם לא היתה מגיעה...

נערות הפרובינציה העצובות והשאפתניות

נורית זרחי

18 דק'

ישראל

אצל אותם הקרונות[עגלות] הפשוטים, הארוכים ומכוסים קמח, שהיו ניצבים תדיר לבטלה בטבורה של אותה הכיכר המרוּוָחה והמיותמה שבצד השוֹסיי[דרך] הכרסני, הנטוש במקצת כלפי חמה של אביב, אותם, שסוסיהם המדולדלים והקטנים היו נראים מרחוק כתפוסים בחלומות קופאים...

קטטה

אורי ניסן גנסין

17 דק'

ישראל

הוא הניח את הפנקס על ברכו וכתב: "מעונן. ריח של בנזין ומכלי אשפה," והציץ שוב החוצה מהחלון כדי לוודא שלא שכח לציין דבר מה. האוטובוס נסוג בנשיפה מהבילה מהתחנה ופנה אל הכביש המהיר לכיוון ירושלים, והוא...

אל יפו

איימן סיכסק

7 דק'

ישראל

המכתב שנשלח אל הדוד חזר בלי שנפתח ועל המעטפה הוסיף מישהו בדיו כחולה: נפטר. הדוד היה איש זקן. הוא גר עם הדודה בחדרונים שמאחורי חנות המכולת הקטנה שלהם בסמטה חולית קטנה באזור עני של העיר. ילדים לא...

המכתב

יוסל בירשטיין

11 דק'

ישראל

מתוך ״ראינו לילה״ קבענו להיפגש בתחנת המטרו בַּגְרָטִיאוֹנוֹב כדי ללכת יחד לגוֹרְבּוּשְׁקָה, לשמוע להקת פּאנק מסיביר. גְרוֹמוֹב הסביר איך אזהה אותו: "אני מרכיב משקפיים, הגשר מלופף בחוט ברזל. הממ… ויש לי זקן." "גם אני מרכיבה...

ריקוד הברבורים

אליס ביאלסקי

11 דק'

ישראל

האור הירוק כבר נדלק ובני אינו מראה שום סימן שבכוונתו לחצות את הכביש. הוא מוסיף לעמוד על אי התנועה, עיניו מצטמצמות כנגד קרני השמש הניטחות בנו, ידיו מונחות על מותניו כאומר, מי יזיז אותי מפה. אני...

מה אתה מסתכל על?

תמר מרין

8 דק'

ארה"בפולין

מוצאי מעיר, שהותירה אחריה שם גדול בעולם. בכל מקום ברחבי התפוצות מכירים את שמה ומספרים עליה מעשיות, מעשיות-חלם בנות מאות בשנים. היתה זו עיר קטנה, דלה, וכפי שנוהגים לומר, טיפשית. הרי כך מספרות המעשיות – שוטי...

האור הגדול

אליעזר בלום

7 דק'

ישראל

היא חיטטה באף במין שלווה נעימה בעודה מתבוננת דרך זגוגית החלון במראות השרון חולפים על פניה. ברקע שמעה את תחנות הרדיו מתגלגלות זו על זו בזמן שחיפש תחנה ראויה להאזין לה. הם היו בדרך צפונה, לחופשה...

סיפור על חופשה עצובה

תמר לויט

9 דק'

ישראל

הטיול בצופים כשהייתי בכיתה ו' יצאתי למחנה בצופים. בגניגר. שבעמק יזרעאל. שלושה ימים מחנה. ריח של שרוף בשיער ותפוחי אדמה ותירס מקופסה ומשמעת מים. זה היה המחנה הראשון שלי. עם שינה והכל. והגענו לקראת צהריים בבגדים...

הפעם האחרונה

תמר גלבץ

19 דק'

ישראל

הוא נכנס לסלון, משליך מעליו את צרור המפתחות; והצרור – מצטלצל קלות במעופו – נוחת בלבה של קערת נחושת שמונחת ריקה במרכז השולחן; מהדהד כמו גונג. אימא שלו לא בבית. הוא צופה לתוך המטבח ורואה שם...

ירידת מים

דורית רביניאן

16 דק'