סוֹרְן קִירְקֵגוֹר הָיָה סְטוּדֵנְט צָעִיר בָּעִיר קוֹפֶּנְהָגֶן שֶׁבְּדֶנְמַרְק בַּמֵּאָה הַתְּשַׁע-עֶשְׂרֵה. הוּא נֶהֱנָה מֵהַלִּמּוּדִים בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, אֲבָל חָשׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ חָסֵר בָּהֶם; הַמַּרְצִים לִמְּדוּ אֶת דֵּעוֹתֵיהֶם שֶׁל הוֹגִים מִלִּפְנֵי מְאוֹת שָׁנִים וּמִיְּנוּ אֶת הַהוֹגִים לְפִי אֱמוּנוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת בַּאֲשֶׁר לְמַשְׁמָעוּתוֹ...
ג'ים הָיָה בְּנוֹ שֶׁל קָאוּבּוֹי וְחַי בְּמִישׁוֹרֵי אָרִיזוֹנָה הַכַּבִּירִים. מֵאָבִיו לָמַד לְהָטִיל אֶת הַלָּסוֹ שֶׁלּוֹ בְּדִיּוּק מוֹפְתִי וְלִלְכֹּד בּוֹ סוּסֵי פֶּרֶא וּפָרִים צְעִירִים; וְאִלּוּ רַק הִשְׁתַּוָּה כּוֹחוֹ לִמְיֻמָּנוּתוֹ, לֹא הָיָה נוֹפֵל בְּכִשּׁוּרָיו מֵהַקָּאוּבּוֹי הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בְּאָרִיזוֹנָה....
הוּא בְּדִיּוּק בָּנָה אַרְמוֹן כְּשֶׁהַחֲדָשׁוֹת הִגִּיעוּ, וְהוּא הִשְׁאִיר אֶת כָּל הַלְּבֵנִים מְפֻזָּרוֹת עַל הָרִצְפָּה כְּדֵי שֶׁהָאוֹמֶנֶת תְּסַדֵּר אַחֲרָיו – אֲבָל הַחֲדָשׁוֹת הָיוּ יוֹצְאוֹת דֹּפֶן לְמַדַּי. אַתֶּם מְבִינִים, נְקִישָׁה נִשְׁמְעָה בַּדֶּלֶת הַקִּדְמִית וְקוֹלוֹת דִּבְּרוּ בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת, וְלָיוֹנֵל...
כְּשֶׁאָמוֹרִי אַשִּׂיג אָטוּסָה, הַמְּכַשֵּׁפָה הַקְּטַנָּה, גָּמְרָה אֶת לִמּוּדֶיהָ, הִיא הָיְתָה חַיֶּבֶת לְהִבָּחֵן. הַמְּנַהֵל הֵנִיחַ לְפָנֶיהָ עַל הַשֻּׁלְחָן שְׁנֵי מַזְלְגוֹת וְאָמַר לָהּ: "עַכְשָׁו כַּשְּׁפִי אוֹתָם. אַתְּ זוֹכֶרֶת שֶׁלָּמַדְנוּ מָה הַדָּבָר שֶׁנָּחוּץ בָּעוֹלָם: מַשֶּׁהוּ חָזָק, מַשֶּׁהוּ מָהִיר, מַשֶּׁהוּ...
בִּרְחוֹב הָעֲקֻמִּים, בְּבַיִת מִסְפָּר 17, חָיְתָה לָהּ זְקֵנָה אַחַת. פַּעַם חָיְתָה עִם בַּעֲלָהּ, וְהָיָה לָהּ בֵּן. אֲבָל הַבֵּן גָּדַל וְעָזַב, וְהַבַּעַל מֵת, וְהַזְּקֵנָה נוֹתְרָה לְבַדָּהּ. הִיא חָיְתָה בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה, שָׁתְתָה תֵּה, שָׁלְחָה מִכְתָּבִים לִבְנָהּ, וּמִלְּבַד זֹאת...