ספרייה | פרויקט הסיפור הקצר

אוסטרליה

אני אומר, "היי, אבא, מה העניינים?" עיניו רושפות לעברי, רטט פתאומי עובר בגופו כשהוא נרתע מקולי, ואז הוא צונח חזרה לכיסא. עיניו ריקות: אין אור, אין התרגשות, אין היזכרות. "מי אתה?" הוא שואל, קולו מעולף. אני...

חומר גנטי

חריסטוס ציולקס

9 דק'

מלטה

הפעם היא בונה עיר. עיר ראשונה לאחר אחד-עשר איים ברצף, שמקובצים עכשיו בתיקייה האדומה הרכה. כשאבא שלה יוצא לשתות קפה בערבים והיא נשארת לבד, היא מוציאה את התיקייה מהמגירה שליד המיטה שלה, שולפת את אחת המפות...

בבר של ליוויה

פייר י. מיילאק

5 דק'

ישראל

אני עומד מול שער הכניסה לחצר בית האבות. כבר עמדתי כאן לפני שעתיים, אבל לא נכנסתי. מצאתי לי בית קפה באחד הרחובות הסמוכים, ורק אחרי שלוש כוסות קפה, ארוחת בוקר מפוקפקת ויותר מדי סיגריות נעמדתי שוב...

בית אבות לגיבורי מלחמה, ורשה

איתמר אורלב

10 דק'

ישראל

הַלֵּב, אִלּוּ מְסֻגָּל לַחְשֹׁב הָיָה פּוֹסֵק מִלֶּכֶת, חָשַׁבְתִּי כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לַמּוֹעֲדוֹן הַשָּׁחוֹר הַזֶּה. אֲנָשִׁים צְמוּדִים לַקִּירוֹת, נִגְרָרִים לְמַטָּה בָּאוֹרוֹת וְחוֹזְרִים לְעֶמְדָּתָם הַקְּבוּעָה, מוּזִיקָה עֲנָקִית מַבְקִיעָה בּוּם-בּוּם-בּוּם וּמַבְרִיגָה אוֹתִי מַטָּה, מַעְלָה, אֲנִי הוֹלֶכֶת לְבָּר אָרֹךְ. אֵיפֹה אָחִי לַעֲזָאזֵל?...

ריצ'רד ניקסון, אמא שלי

תהל פרוש

4 דק'

ישראל

החומרים המרכיבים מחזירי חלומות יואל ינצור לעולם את היום שבו פגש לראשונה את מוריס סדובסקי. בעודו יושב בסלון שקירותיו מעוטרים להתפקע בציורי שמן ססגוניים, נראה מוריס כשגריר מעולמות אחרים: גברבר גבה קומה ונאה, חלק עור ומשומן...

בית הכרם. ירושלים, 1985

ניר ברעם

21 דק'

ישראל

בשנת 1999 עבר אבא שלי להתגורר בדירת סטודיו עם נוף לים במלון הדירות "קולוני ביץ'" שעל טיילת בת-ים. הוא עבר לשם כדי להתנתק מהסחות הדעת שהטרידו את מנוחתו ברמת אביב, ולהתמסר לכתיבת הרומן שלו, רומן על...

רשימות מן הגנזך העירוני

יונתן רז פורטוגלי

16 דק'

ארה"ב

הסבתות – עשרות סבתות – מוצאות את עצמן בלב ים. אין להן מושג איך הגיעו לשם. שעת אחר צהריים כנראה, ובוהק השמש מאלץ אותן לכווץ את עיניהן. הן משוטטות בזהירות, עם מקלות הליכה ומדרסים, על סיפון...

דרך צלחה

רמונה אוסובל

15 דק'

דנמרק

זה היה בלילה שהקומיקאי דִירְק פַּסֶר מת. הוא התמוטט על הבמה. הלב שלו כשל, הוא נלקח מיד באמבולנס לבית החולים, ובהגיעו לשם נקבע מותו. זה היה ב-3 בספטמבר 1980, והסיבה שאני זוכר את התאריך בבירור היא...

גן החורף

דורתה נורס

4 דק'

מיצרים

הדבר האחרון שגמרתי אומר לעשות לפני הנסיעה היה להיפרד מסבתי. בשעת צהרים השקפתי על הכפר הקטן ע'שׂרין ששכן בתחתיתו של הוואדי. הוא נראה לי זר ודוחה בעציו הגבוהים והערומים, או בבתים הישנים והצפופים ששכנו במרכזו ועל...

הדלת הפתוחה

עבד אל רחמן מוניף

26 דק'

מקסיקו

ברגעי הערות שלו התברר לקָסְטור שוב עד כמה הוא אוהב בתי חולים. כל כך נעים היה לו שם, בתכריכי האור החובק של חדר הניתוח, שאף העז לבקש מהאחות הרדמה מקומית. אף על פי שהכאב בצדו המשיך...

גידול סיאמי

איגנאסיו פָּדִיָה

9 דק'

ארה"ב

1982. בלעדיה, כבר שנים, מלמלי, "מה?" "הא?" "ששש" אל המקרר המפשיר, שחורק, דואב, נאנק, עד שגוש הקרח האחרון נושר כמובס מתקרת המקפיא. חִלמי, ובחלומותייך ירחפו בין צמרות העצים תינוקות עם אישיות כלבלבית, כרסתניים כמו בלונים במצעד....

איך לדבר עם אמא שלך (רשימות)

לורי מור

11 דק'

ספרד

בעיר טולידו, חזרו מהנהר בליל שרב של קיץ, שם הלכו להתרענן מחום היום אציל זקן ואשתו, ילדם הקטן, בתם בת השש עשרה והמשרתת. הלילה היה בהיר, השעה אחת עשרה, הדרך בודדה והילוכם אטי, כדי לא להפוך...

כח הדם

מיגל דה סרוונטס

20 דק'

צ'כיה

החורף גוֹוע, מותיר אחריו על המדרכות ערימות שלג קפוא וקרח שחור. השמש כבר מזדחלת לפעמים מעל העיר, גולשת בשמיים זגוגיים. הווילונות כאן מוגפים תמיד, פרט לחרך צר. קרני השמש גולשות אל החדר בנקודה אחת. היא אומרת...

קצת דבש

יאכים טופול

7 דק'

ארגנטינה

הוא הביא אותו ערב אחד בלי להודיע. הם נפגשו בתחנת קרלוס פלגריני; כמו בסרטים, הם צעדו בכיוונים מנוגדים והתנגשו זה בזה. נפלאות הגורל. לחיות בעיר הכי גדולה בארץ ופתאום למצוא את עצמך מתחת לאדמה עם מישהו...

הזקיף

אלחנדרה סינה

7 דק'

ארה"ב

הרכבת נרעדה וגוועה בתחנת ליווינגסטון והוא ראה את הגבר לבוש חולצת חאקי בלויה שכפתורי כיסיה מכופתרים, ניצב בזרועות שלובות. ידו של הילד התרוממה מתוך דחף לא רצוני וחיוך עלה על פניו. הגבר החזיר לו חיוך כבד...

ללכת

דיוויד קואמן

44 דק'

בריטניה

קטר הקיטור הקטן, מס' 4, התקרב משקשק וכושל מכיוון סֶלסטוֹן ואחריו שבעה קרונות מלאים. הוא צץ מעבר לפינה באיומים קולניים של מהירות, אבל הסייח שאותו החריד ממרבצו בין שיחי האלגומין, שהבליחו עדיין במעומעם באור אחר הצהריים...

ניחוח כריזנטמות

ד"ה לורנס

22 דק'

קנדה

כשהאחים סיימו לאסוף את בקבוקי הבירה ממגורי העובדים שליד המנסרה, הם פנו אל היער שמאחורי ביתם ואכלו אוכמניות-בר עד שבטניהם התפקעו וקצות אצבעותיהם הוכתמו בסגול. "סְתכל." בן כרע על ברך אחת, החווה אקדח בידו וכיוון אל...

עכביש בצנצנת

תיאודורה ארמסטרונג

5 דק'

ישראל

המכתב שנשלח אל הדוד חזר בלי שנפתח ועל המעטפה הוסיף מישהו בדיו כחולה: נפטר. הדוד היה איש זקן. הוא גר עם הדודה בחדרונים שמאחורי חנות המכולת הקטנה שלהם בסמטה חולית קטנה באזור עני של העיר. ילדים לא...

המכתב

יוסל בירשטיין

11 דק'

בוליביה

מַרְסֵלינוֹ יושב על גדם עץ, מצייר בחול עיגולים באצבע. קשה לעשות את זה באגודל, ובפועל, האצבע והאגודל הן כל מה שנותר לו. המסחטה לקחה את האצבעות האחרות. היום ההוא הלך לגמרי, הם לא יכלו להכין את...

יום לא מושלם

ג'ובאנה ריברו

3 דק'

בריטניה

הטמגוצ'י של הבן שלי חטף איידס. לא יותר משלושים פּיקסֶלים יצרו את חיית המחמד הווירטואלית על צג ה-LCD הקטן, אבל המחלה היתה ניכרת לעין. הוא נראה כמו חולה איידס, אתם יודעים? רזה יותר מקודם. כמה מהפיקסלים...

טמגוצ׳י

אדם מארק

11 דק'

אוסטריה

באותו 11 בספטמבר, כשיידיתי אבנים בשוטרים, לא העליתי על דעתי שיום אחד גם אני אהיה שוטר. זה היה ב-11 בספטמבר 1973. אני כבר לא זוכר איך שמעתי על ההפיכה בצ׳ילה ועל רצח הנשיא אַייֶנדֶה. מוזר, לא?...

הנאורות שלפני הנפילה

רוברט מנאסה

15 דק'

סרביה

הגיל עושה את שלו: ביתר תכיפות אני מקיץ בלילה ומשהשינה סרה מעלי, הולך אל חדר האמבטיה, מתיישב על דופן האמבט ובוהה בבבואתי הנשקפת בראי. בעבר הייתי משוטט בבית, הולך מחדר לחדר, מדליק ומכבה את הטלוויזיה, פותח...

הפיג'מה

דוד אלבחרי

6 דק'

ארה"ב

תבינו את בְּלוּ פוֹלְס, המפלים הכחולים, כיצד קבלו את שמם, איך בסתיו בשנות בצורת, המים מחליקים על שפת הסלע השטוחה, זורמים ביריעה אנכית, רחבה, מושלמת, שיום בהיר משתקף בה – כחול כמו גליל סאטן נפרש. אבל...

שש דרכים לקפוץ מגשר

בריאן ליאונג

15 דק'

ארגנטינה

"איפה הבגדים של ההורים שלך?" שואלת מָארגָה. היא משלבת זרועות וממתינה לתשובה. היא יודעת שאני לא יודע, ושאני צריך שהיא תשאל שאלה אחרת. מעבר לדלת הזכוכית, ההורים שלי רצים ערומים בחצר האחורית. "עוד מעט שש, חאבייר,"...

ההורים שלי והילדים שלי

סמנתה שוובלין

6 דק'